לא תוסר חסינותו כעובד ציבור של שוטר שמילא דו"ח בדיקה במקום מבצעה.

הודעת היועץ המשפטי בדבר חסינות עובד ציבור היא העומדת לדיון בהחלטה זו.

רקע

1.        התובע הוא המשיב בבקשה זו (להלן: " התובע") הגיש תביעתו בעקבות אירוע מיום שבת 12.5.07 בשעה 07:25 בצומת אחים בו עוכב לבדיקה שגרתית לגילוי אלכוהול לנהג. התובע נדרש ע"י השוטר רס"מ אשר שחר (להלן: " שחר"), לערוך בדיקת נשיפה לגילוי ריכוז האלכוהול בגוף (מכשיר הינשוף). ע"פ תוצאות הבדיקה, נערך שימוע לתובע לעניין האיסור המנהלי על שימוש ברכב. השימוע נערך על ידי המפקח יוסי אביטן אשר פסל את התובע מלנהוג והחליט להשבית את הרכב ל-30 ‏יום. דו"ח ההפעלה של מכשיר הינשוף מולא שלא ע"י עורך הבדיקה אלא ע"י שוטר נוסף שהיה במקום, הנתבע 2 בתיק העיקרי, רס"ר אייל מכלוף (להלן: " מכלוף"), אולם נחתם ע"י שחר שהינו השוטר שערך את הבדיקה. פגם זה הינו הבסיס לתביעה.

נטען כי מכלוף, זייף את חתימת עורך הבדיקה (שחר) וחתם בשמו על כל המסמכים הרלבנטיים, דבר שהכשיר את הקרקע להגשת כתב אישום פלילי נגד התובע. לכתב התביעה צורפה חוות דעת של מומחית גרפולוגיה המאשרת כי כתב היד (להבדיל מהחתימה) במסמכים שמולאו בסמוך לאירוע הינו של מכלוף. בדיון מיום 24.2.08 במסגרת בית המשפט לתעבורה בקרית גת, תיק ת' 31204/07, חזרה המאשימה מהאישום תוך שהצהירה כי לא יוגש אישום חדש. טוען התובע כי ההליך הפלילי נפתח נגדו כתוצאה מפעולות הנתבעים בזדון ובהתרשלות נגדו. לפיכך הגיש תביעה אזרחית לפיצוי בשל הנזקים שנגרמו לו, נזקים אותם מעריך הוא בסך של 70,000 ש"ח.

2.        המדינה טענה בכתב ההגנה כי במסגרת מבצע לאכיפת עבירת השכרות נמצאה בדמו של התובע רמת אלכוהול מעל המותר ועקב כך הוגש כתב אישום. ניתן היה להרשיע את התובע אולם נעשה חסד עם התובע והאישום בוטל. נטען כי התביעה הינה קנטרנית ובחוסר תום לב תוך שימוש לרעה בהליכי המשפט. המדינה מדגישה כי טענת הזיוף שנטענה כנגד מכלוף אין לה על מה לסמוך שכן יש הבדל בסיסי ותהומי בין חריגה מהנהלים שהינם מילוי טופס שלא ע"י חותם הטופס לבין מקרה בו שוטר מזייף חתימה של חברו, היינו: מציג מצג כביכול הוא עצמו ערך בדיקה שלא עשה, דבר שאינו בענייננו שכן חוות הדעת התומכת בתביעה אינה מצביעה על זיוף חתימה אלא על כך ששוטר אחר מילא את הטופס עליו חתם עורך הבדיקה עצמו (השוטר שחר).

3.        ביום 10.5.09 הוגשה לבית המשפט הודעה ולפיה מתוקף הסמכות הנתונה לפי תקנה  5(1) לתקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור) התשס"ו - 2006 וכן בהתאם לסע' 7א לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] מכלוף, חסין מתביעה. נטען כי אין מדובר בענייננו במקרה של עשיית מעשה ביודעין ובכוונה לגרום נזק מתוך שוויון נפש.

4.        התובע הגיש בקשה מטעמו בהתאם לסע' 7ב(ג) לפקודת הנזיקין שלעיל. לטענת התובע, מתקיים במכלוף החריג של מעשה שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור וכי יש לדחות בשתי ידיים את טענות המדינה שכן לא מתקבל על הדעת כי באירוע בו שוטר ביצע מעשי זיוף במסמכים רשמיים, תטען המדינה לאחר מכן לתום לב. בהינתן העובדה כי יש הודעת מדינה לפיה השוטרים חרגו מהנוהלים בכך שלא הקפידו שהדו"ח יערך על ידי השוטר שביצע את הבדיקה בפועל, אין מדובר בפעולה החוסה תחת החסינות של עובדי המדינה ובית המשפט התבקש לקבוע כי לא מתקיימים תנאי החסינות.

5.        המדינה השיבה לטענות התובע. המדינה מפנה לכך שמטרת התיקון לפקודת הנזיקין שהקנתה את חסינות עובדי הציבור, הנה למנוע שיבוש פעילותה של הרשות הציבורית תוך דגש על כך שהתובע יקבל את מלוא הסעד שביקש מהמדינה. נטען כי החלטת המדינה לקחת אחריות לפעולות העובד הינה בשיקול הדעת המנהלי ויש להתערב בו רק במקרים קיצוניים של פגם היורד לשורש העניין.

דיון

6.        פקודת הנזיקין [נוסח חדש] תוקנה בתיקון 10 והוספו סעיפים לפקודה שעניינם חסינות עובדי הציבור. קובעת הוראת סע' 7א(א) לפקודת הנזיקין:

"לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור".

סע' 7ב לפקודת הנזיקין קובע בס"ק(ב) וכן (ג):

"(ב)        ביקשה המדינה, בהודעתה לפי סעיף קטן (א), כי תידחה התובענה נגד עובד המדינה - תידחה התובענה נגדו, ויראו את התובענה כאילו הוגשה נגד המדינה מכוח אחריותה למעשהו של עובד המדינה לפי סעיפים 13 או 14, ואת מעשה עובד המדינה כאילו נעשה תוך כדי מילוי תפקידו.

(ג)   על אף הוראות סעיף קטן (ב) רשאי התובע לבקש, בתוך תקופה שתיקבע בתקנות, כי בית המשפט יקבע שלא מתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א; קבע בית המשפט כאמור, לא תידחה התובענה נגד עובד המדינה, ולא יחולו הוראות סעיף קטן".

קובעת הוראת תקנה 4 לתקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), תשס"ו-2006

"המדינה תמסור הודעה לבית המשפט, לגבי עובד ציבור שהוא עובד מדינה, כי היא מכירה בכך שמעשה העובד נעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני, כאמור בסעיף 7ב(א) לפקודה (להלן - הודעת הכרה), אם התקיימו כל אלה:

(1)  המעשה נעשה תוך כדי תפקידו השלטוני של העובד;

(2)  המעשה לא נעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור".

בענייננו, המדינה הודיע בהתאם לאמור על חסינות עובד הציבור מכלוף בהתאם לסעיפים 7ב וכן 7א לפקודת הנזיקין. בנימוקיה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אליה הואצלה סמכות היועץ המשפטי לממשלה לצורך חסינות עובד הציבור) יש בכדי להראות כי התקיימו הנסיבות הנדרשות להודעה. אין חולק כי המעשה נעשה תוך כדי תפקידו השלטוני של העובד. נטען כי המעשה לא נעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימת נזק.