לא נכרת חוזה מחייב בין חברה העוסקת בתחום האינטרנט לבין עמותה המפעילה אכסניות נוער

התביעה והצדדים לה :

1.         התובעת הינה חברה העוסקת בתחום האינטרנט ומנהלת לטענתה אתר פרסומי בתחום התיירות והנופש (להלן: "האתר"). הנתבעת הינה עמותה רשומה המפעילה כ - 30 אכסניות נוער בפריסה ארצית רחבה (להלן: "אכסניות הנוער").

2.         לטענת התובעת, בשלהי שנת 2001 התקשרה הנתבעת עמה בהסכם לפרסום אכסניות הנוער באתר, תמורת תשלום חודשי קבוע של 100 ש"ח בעבור כל אכסניה שתפורסם. למרות זאת, לא העבירה הנתבעת לתובעת את התשלום שעליו הוסכם לכאורה, בסך מצטבר של 49,410 ש"ח, תמורת פרסומן של 14 אכסניות באתר במשך שנתיים ומחצה. בגין חוב נטען זה, הגישה התובעת את תביעתה העומדת על סך של 54,967 ש"ח (סכום קרן החוב בתוספת הפרשי הצמדה וריבית).

3.         הנתבעת מצדה הגישה כתב הגנה, במסגרתו הכחישה את קיום ההסכם הנטען, וכן הגישה תביעה שכנגד, במסגרתה עתרה למתן צו עשה וצו מניעה קבוע, להסרת רשימת אכסניות הנוער של הנתבעת מהאתר במלואה. תביעה שכנגד זו נמחקה בהסכמת הצדדים לאור התחייבות התובעת לעשות כן.

גרסת וטענות התובעת :

4.         לטענת התובעת, נערכה פגישה בין מנהלה, מר אברהם ליבוביץ' (להלן: " ליבוביץ'"), ובין מנהל השיווק של הנתבעת, מר אלון זיבצנר (להלן: "זיבצנר"), בתיווכו ובנוכחותו של מר יונתן קורינלדי (להלן: "קורינלדי"), מנהל אכסניות הנוער של הנתבעת. בפגישה זו הוצג האתר לנתבעת, ולאחר משא ומתן כספי הוסכם בין הצדדים על תשלום חודשי קבוע תמורת פרסומן של 14 אכסניות הנתבעת באתר.

5.         בהמשך לפגישה זו, העבירה הנתבעת לתובעת רשימה של אכסניותיה ברחבי הארץ, שבהתאם לה החלה התובעת בעבודת צילום ועריכה לצרכי הצגת האכסניות באתר. עם תום העבודה החלה התובעת בפרסום האכסניות באתר.

6.         בנוסף לכך, טענה התובעת כי הנתבעת נהנתה מפרסום מתקניה באתר, פרסום אשר בעקבותיו הופנו לקוחות שהעשירו את קופתה - התעשרות שנעשתה שלא כדין, ולפיכך גם מכוח עילה זו יש לחייב את הנתבעת בתשלום הדמים.

גרסת וטענות הנתבעת :

7.         הנתבעת אינה מכחישה כי נערכה פגישה בין הצדדים שבה הוצג האתר בפניה. עם זאת, לטענתה, פגישה זו נסתיימה ללא סיכום כלשהו, בעל פה או בכתב, לפיו מעוניינת הנתבעת לשווק עצמה באמצעות התובעת (פרו' מיום 5/9/06, עמ' 10 שור' 25). בפגישה לא עלה לדיון מחיר הפרסום באתר ולא נערכה כל התקשרות מחייבת בנושא זה.

8.         בנוסף, לא טענה הנתבעת כי אין היא נוהגת לערוך הסכמים עם גורמי שיווק אלא בכתב. כל הסכמי השיווק של הנתבעת עם גורמי פרסום מורכבים ממתן שירות פרסומי תמורת עמלה מתשלום המתארח לנתבעת. דהיינו: גוף פרסומי מקבל כסף מהנתבעת כאחוזים תמורת הזמנות שבוצעו דרכו בפועל, ולא כמחיר קבוע תמורת הפרסום גופא (בתשובה לשאלת בית המשפט, פרו' מיום 5/9/06, עמ' 19, שור' 16).

9.         הנתבעת הכחישה כי קורינלדי, שקישר בין הצדדים לפגישה, ייצג אותה באותו מעמד, וגורסת כי מעורבותו נבעה אך מקשריו החברתיים עם נציגי הצדדים.

10.       בנוסף, הכחישה הנתבעת כי נהנתה מהפרסום באתר התובעת, וכי הייתה מודעת כלל לעצם קיומו, היות שלטענתה כאמור לא ערכה כל התקשרות עם התובעת. אדרבה, לדבריה מדובר בשימוש התובעת במוניטין של אכסניותיה כדי לתת תנופה לאתר החדש שלה.

המחלוקות הדורשות הכרעה :

11.       בתיק זה נשמעו ליבוביץ' כעד התובעת, ושלושה מעובדי הנתבעת: זיבצנר, מר עופר שפירא והגברת נורית שלגי. שני האחרונים הם מנהל וסוכנת באגף התיירות של הנתבעת. ניתן למקד את נקודות המחלוקת שבדיון בשאלות הבאות:

א.        האם בפגישה שנערכה נכרת הסכם בין הצדדים לפיו תפרסם התובעת את אכסניות הנתבעת, תמורת סך של 100 ש"ח לאכסניה לחודש?

ב.         האם יש מקום לטענת התובעת בדבר הנאת הנתבעת מן הפרסום ללא תמורה, על דרך של עשיית עושר ולא במשפט?

האם השתכלל ההסכם המחייב הנטען ע"י התובעת ?

12.       בישיבה שנערכה בפני בתאריך 5/9/06 נחלקו הצדדים בנוגע לאופי הפגישה שנערכה ביניהם. קורינלדי, שנכח בפגישה לדברי הצדדים ולמעשה נטל חלק פעיל בייזומה, לא זומן לעדות על ידי מי מן הצדדים בניסיון לתת תוקף לטענותיו. גם בעניין זה נחלקו הצדדים לגבי משמעות אי העדת קורינלדי: בעוד שהתובעת בקשה להבנות מהחזקה שצד הנמנע להעיד עד שבשליטתו, חזקה כי עדותו הייתה פועלת לרעת אותו צד, אזי הנתבעת טענה שהעד אינו בשליטתה, אינו נמנה על עובדיה מזה זמן רב ודווקא התובעת היא שהייתה אמורה לזמנו, היות ולטענתה עדותו מחזקת את גרסתה דווקא.