לא ניתן להסתמך על עדות של מי ששוחח במהלך הפסקה במשפט עם אחד מבעלי-הדין

1.        בבית-משפט השלום נדונה אחריות הצדדים בגין תאונת-דרכים מיום 20.11.2009 שעה 13:45. בית-משפט השלום הגיע למסקנה, שראוי לדחות את התביעה העיקרית, ולקבל את התביעה שכנגד, וזאת מכיוון שהעדיף את גירסת הנתבע להתרחשות האירוע. השופט המלומד סמך ידיו על עדותו של הנתבע-המשיב 1, וכן על עדות עד מטעמו, יגאל נתיב. עדותו של המערער-התובע, הותירה בליבו של השופט המלומד "ספקות באשר להבנתו את השתלשלות האירוע" (סעיף 11 רישא). עוד ציין בית-משפט השלום, כי "שני הרכבים סבלו מפגיעות שונות במקומות שונים, כך שקשה ללמוד מאופי הפגיעות בשני כלי-הרכב כיצד התאונה התרחשה. שני הצדדים לא הגישו חוות-דעת מומחה בעניין זה, ולכן איני מסתמך על פגיעות אלה לצורך מסקנתי." ( שם, סעיף 12).

2.        אחרי ששמעתי בהרחבה את טענות הצדדים, בכתב ובעל-פה, אני סבור שדין הערעור להתקבל, וזאת בשים-לב לשיקולים הבאים:

            א.        השופט המלומד סמך קביעותיו על עדות של בעל-דין מעוניין ללא                                    הנמקה של ממש, סעיף 54(3) לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א-               1971;

ב.         בעל-הדין שגירסתו התקבלה, הביא עד, שלטענתו נכח בסמוך לאירוע. על גירסת העד ועל עצם נוכחותו באירוע, חלק הצד שכנגד. התברר, כי הגם שנטען על-ידי העד כי דיווח על זהותו לשוטר שהגיע למקום, אין מידע לגביו בתיק המשטרה, ראו: "תקציר תיק: 455869/2009 22.11.2009". חשוב מכך: בית-משפט השלום הזהיר את התובע שכנגד ואת העד מטעמו, בשל ההיכרות המוקדמת ביניהם, כי עליהם להימנע, ביום הדיון, משיחות ביניהם, בהפסקה בדיון,  בנושא המשפט. חרף זאת, אמרו באי-כוח המערער, ובא-כוח המשיבים אינו חולק על כך, נראו התובע שכנגד והעד מטעמו משוחחים ביניהם קודם למתן עדותו של העד, והם אף ישבו בצוותא במזנון, כל זאת עת התקיימה הפסקה במהלך שמיעת העדויות, ובטרם הסתיימה חקירתם של עדי התובע שכנגד. ראו פרו' מיום 8.7.2012 שו' 20-29. אני סבור, כי במצב דברים זה, חייבים הנוגעים בדבר להקפיד הקפדה יתרה שלא יהא כל מגע בין העדים האמורים להישמע בבית-המשפט. אם מתקיים בפועל דו-שיח, הנטל על המשתתפים להראות על מה שוחחו. בהעדר ראיה אובייקטיבית לתוכן הדברים, הנחת העבודה היא, כי נדון ביניהם נושא המשפט. לדברים חשיבות בענייננו כאשר אין מחלוקת בדבר ההיכרות המוקדמת, וכאשר עצם העובדה שנמצא עד לתאונה בנסיבות של נסיעה בכביש בינעירוני, שהוא גם מכר של אחד המעורבים, חריגה ביותר. לא יכול להיות, שבעל-דין המיוצג על ידי עורך-דין יתעלם לחלוטין מההנחייה שלא תתקיים שיחה במהלך הפסקה בשמיעת עדויות, ושלא תוסק מסקנה לחובת אותו בעל-דין בעקבות ההתנהגות האמורה.

            מסקנתי היא כי בנסיבות אלה, שילובם של הגורמים האמורים: היכרות קודמת בין בעל דין, ושיחה בין הצדדים בעת הפסקה בחקירה בניגוד להנחיות בית המשפט, שוללת כל אפשרות של הסתמכות בית המשפט על דברי הנוגעים בדבר.

ג.         הגם שכלי-הרכב המעורבים בתאונה נבדקו על-ידי שמאים, ואף נפתח תיק משטרה בגין האירוע, לא הביא איש מבעלי-הדין (וכמובן גם לא התובע שכנגד שתביעתו התקבלה בסופו של יום), חוות-דעת של מומחה שתתמוך בגירסה שנטענה על-ידי בעל-הדין באשר לנסיבות אירוע התאונה. הקביעה כי "קשה ללמוד מאופי הפגיעות... כיצד התאונה התרחשה" אינה מעוגנת, אפוא, בחומר הראיות, ובוודאי לא בחוות-דעת של מומחה. סביר להניח שניתן היה להביא חוות-דעת מעין זו. ומכל מקום, נותר ספק - מדוע לא נעשה ניסיון על-ידי התובע שכנגד, לעגן את גרסתו באשר לתאונה ולנזקים שנגרמו בה, לטענתו, בחוות דעת של איש מקצוע.  חוות-דעת כאמור היתה מאפשרת גם התמודדות עם טענת המערער, שהתבססה על תמונות של כלי הרכב, כי העדר נזק משמעותי לחזית רכב המערער אינו מתיישב עם הנזקים הנטענים לחזית רכב המשיב ולאופן התרחשות התאונה הנטענת על-ידי המשיב.

3.         אני מקבל את הערעור לעניין קבלת התביעה שכנגד ומבטל את החיובים שנקבעו לעניין זה בפסק הדין, מושא הערעור. דחיית התביעה העיקרית עומדת בתוקפה. ככל ששולמו סכומים מכוח פסק-הדין, מושא הערעור, הרי יוחזרו אלה למשלם בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום ביצוע התשלום ועד להחזר המלא בפועל.

אני מחייב את המשיבים, ביחד ולחוד,  לשלם למערער את הוצאות המשפט בערעור, וכן שכ"ט עורך דין בסך 10,000 (עשרת אלפים)ש"ח, להיום. העירבון בערעור,  יוחזר למערער באמצעות בא כוחו.

ניתן היום,  י' אדר תשע"ד, 10 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: