לא ניתן להגיש תביעה לקביעת סטטוס 'עובד' למעלה מ-15 שנים מסיום ההעסקה

1.         בפנינו תביעתם  של מר יהושע בן נחום (להלן: "מר בן נחום") ושל מר זכריה רז (להלן: "מר רז") כנגד רשות השידור (להלן: "הנתבעת")  למתן פסק דין הצהרתי הקובע כי הם עובדיה של הנתבעת. התובעים מבססים את טענתם על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בתיק ע"ע 300245/97 משה אסולין ו-96 אחרים נ' רשות השידור (להלן:"פרשת  אסולין") .

מנגד טוענת הנתבעת, כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות ומשום שהיא אינה מפורטת ומכומתת. עוד טוענת הנתבעת, כי דין התביעה להידחות אף לגופה מאחר שלא התקיימו יחסי עובד ומעביד בינה לבין התובעים.

2.         ואלו העובדות הרלבנטיות, כפי שהן עולות מכתבי הטענות כמו גם מעדויות הצדדים והמסמכים אשר צורפו  לעדותם:

א.         הנתבעת הינה רשות ממשלתית, שהוקמה מכוח חוק רשות השידור, התשכ"ה-1965.

לצורך ביצוע מטלותיה העסיקה הנתבעת בעלי מקצוע שונים בתבניות העסקה שונות והן: עובדים קבועים על פי כתב מינוי, עובדים על פי חוזים מיוחדים, עובדים ארעיים וכן נותני שירות עצמאיים, שחלקם הוגדרו כ"משתתפים חופשיים" וחלקם כ"סטרינגרים". בנוסף התקשרה הנתבעת עם חברות המספקות שירותי הפקה במקצועות שונים כגון: צלמים, עורכים, מקליטים ותאורנים (פס"ד אסולין).

ב.         החברות והשותפויות שסיפקו לנתבעת שירותי הפקה, התארגנו בשנת 1978 בגוף שנקרא עטק"מ - עובדי טלוויזיה וקולנוע מאוחדים (להלן:" עטק"מ") וגוף זה ניהל משא ומתן עם הנתבעת על תנאי ההעסקה והתעריפים שיינתנו לחברות.

התובעים היו ממייסדי עטק"מ אך החל מאמצע שנות ה-80 הם לא השתייכו לוועד עטק"ם.

             ג.         התובעים הינם צלמים אשר ביצעו עבודה עבור הנתבעת . מר בן נחום החל לספק שירותים לנתבעת בשנת 1968 ומר רז בינואר 1977.

ד.         התובעים ביצעו את העבודה במתקני הנתבעת או באתרים שונים שבהם הפיקה הנתבעת את תוכניותיה, באמצעות ציוד שהיה בבעלותם.

התובעים שובצו לעבודה באופן אישי כמו כל עובד אחר של הנתבעת (נספח ד' לתצהיר מר בן נחום) ועבודתם נעשתה תחת פיקוח של הממונים עליהם, כלומר, מנהל מחלקת הצלמים או הבמאי בשטח (סעיף 4 לתצהיר מר אסולין, סעיפים 4-5 לתצהיר מר להן).

לתובעים היה ארון בבניין הטלוויזיה, בו היו מאחסנים חפצים וציוד אישי וכן תעודת עיתונאי של רשות השידור.

ה.         הנתבעת העבירה לתובעים תשלומים דרך חברות בע"מ או שותפויות.

למר בן נחום שולם בתחילה באמצעות חברת "סרטי הבירה בע"מ". בשנת 1976 הקים מר בן נחום יחד עם מר אלכסנדר בלמן את חברת "אינטרפילם" והנתבעת שילמה לו באמצעות חברה זו.

למר רז שולם בתחילה דרך חברת "סרטי עידן" ובהמשך דרך חברת "אינטרפילם", שהינה חברה בבעלות מר בן נחום. בשנת 1980, הקים מר רז שותפות בלתי רשומה בשם "אורפילם" באמצעותה קיבל תשלומים מהנתבעת.

ו.          בשנת 1989 הפסיקה הנתבעת למסור לתובעים עבודה וממועד זה התובעים לא סיפקו שירותי צילום לנתבעת ולא שובצו בצוותי הטלוויזיה (סעיף 4 לתצהיר מר רז, סעיף 22 לתצהיר מר בן נחום , סעיף 8 לתצהיר מר להן, סעיף 13 לתצהיר מר צימרמן).

ז.          בין השנים 1994-1998 סיפקה חברת "אינטרפילם" לנתבעת שירות שעיקרו השכרת ציוד (נספח א' לתצהיר מר צימרמן). מר בן נחום עודנו אחד משני בעליה ומנהליה של חברת "אינטרפילם".

ח.         השותפות "אורפילם", התקשרה עם הנתבעת במסגרת עטק"מ בין השנים  1985-1995. החל משנת 1990 סיפקה "אורפילם" לנתבעת בעיקר שירותי חשמל, תאורה, הקלטה ועריכה (סעיף 11 ונספח ה' לתצהיר מר צימרמן). שותפות "אורפילם" חדלה מלספק כל שירות לנתבעת בשנת 1995.

ט.         מסוף שנות השמונים עסק מר בן נחום ב"עבודות צילום והפקה" במסגרת חברת "אינטרפילם" עד ליציאתו לפנסיה (עמ' 13 לפרוטוקול, שורות 26-28  ועמ' 14 שורות 1-2).

י.          בשנת 1994 הפסיקה הנתבעת את הסדר העטק"ם . הנתבעת קלטה חלק מהעובדים אשר סיפקו שירותים באמצעות החברות שהיו חלק מהסדר זה, והפסיקה את ההתקשרות עם אחרים.