לא יעוכבו הליכי המימוש על דירת המגורים-יש להתחשב גם בזכות הבנק לפרוע את חובו

           לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז מיום 3.7.2011 ב-ת"א 879-04-11 שניתנה על ידי כבוד השופט א' יעקב ובה נדחתה בקשת המבקשים לסעד זמני שיורה על עיכוב הליכי מימוש המשכנתא הרובצת על הנכס המצוי בבעלותם, הידוע כגוש 8231 חלקה 70/1 ברחוב שרת 58 בנתניה. המדובר הוא בדירת המגורים של המבקשים (להלן: הדירה). הבקשה הועברה אלי בתחילת החודש, לאחר שהוסדר עניין הפקדת הערבון בתיק.

העובדות על פי החלטת בית המשפט המחוזי

1.        המבקשים, בני זוג נשואים, הינם בעלי המניות היחידים של חברת אקסלרוד יאיר חומר בניין בע"מ (להלן: החברה). החברה הוקמה בשנת 1982 ועסקה במסחר של חומרי בניין. כיום מצויה החברה בהליכי פירוק.

2.        החל משנת 2007 העניק המשיב למבקשים שירותים בנקאיים שונים במסגרת חשבון של החברה שנוהל אצלו. בין השירותים שניתנו למבקשים היו: שירותים בנקאיים שוטפים, אשראים מסחריים שונים והלוואות לשם מימון פעילותה העסקית השוטפת של החברה. כבטוחה לפירעון האשראי שניתן לחברה משכנו המבקשים ביום 13.11.2008 את הדירה לטובת המשיב. גובה האשראי שניתן לחברה בהסתמך על הבטוחה הינו 3,189,372 ש"ח נכון ליום 5.6.2009.

3.        בשלב מסוים נקלעה החברה לקשיים כלכליים והוגשה כנגדה בקשה לפירוק על ידי המשיב ועל ידי בנק לאומי. ביום 16.6.2009 הורה בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו על מתן צו פירוק זמני לחברה ומונה לה מפרק זמני, עוד קודם לכן, ביום 5.6.2009 הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי תביעה כספית נגד החברה על סך 3,417,470 ש"ח וזאת בגין יתרת החוב כלפיו. כמו כן, פתח המשיב תיק הוצאה לפועל נגד המבקשים למימוש המשכנתא ובמסגרתו מונה כונס נכסים לדירה. המבקשים הגישו בקשה לעיכוב הליכי מימוש המשכנתא בלשכת ההוצאה לפועל ודיון בבקשתם התקיים ביום 28.6.2011. יצויין כי מתגובת המשיב עולה כי טרם ניתנה החלטת רשמת ההוצאה לפועל בעניין זה. במקביל, הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי תובענה לסעד הצהרתי כנגד המשיב ובמסגרתה הגישו את הבקשה לסעד זמני של עיכוב הליכי מימוש המשכנתא ובקשתם נדחתה כאמור. על ההחלטה בבקשה לסעד הזמני קובלים המבקשים, כאמור, בהליך שלפניי.

החלטת בית המשפט המחוזי

4.        בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו כי בתביעתם עתרו המבקשים לצווים הצהרתיים שונים שעיקרם הצהרה בדבר בטלות המשכנתא ומחיקתה וכן הצהרה אודות בטלות חובם של המבקשים כלפי המשיב או לחלופין קביעה לפיה המבקשים פטורים מלשלם את חובם למשיב בשל מעשיו ומחדליו. בקצרה ייאמר, כי המבקשים טוענים בתביעתם כי המשיב הפר את הסכם המשכון שנחתם בין הצדדים ואת יחסי האמון ונהג כלפיהם ברשלנות וחוסר תום לב כאשר הורה שלא לכבד שורה של המחאות שנמשכו מחשבונה של החברה והעמיד את חובה לפירעון מיידי.

5.        נקבע, כי תביעתם של המבקשים הינה תביעה כספית במהותה. המבקשים טוענים במסגרת תביעתם לנזקים כספיים שהסב להם המשיב ובכתב התביעה אף הוקדש פרק לאומדן הנזקים. בית המשפט קבע, כי המבקשים טוענים למעשה לקיזוז החוב שלהם אל מול הנזקים שהסב להם המשיב. כן נקבע, כי תביעתם של המבקשים להצהרה על בטלות המשכנתא אף היא תביעה שיש לה שווי כספי שאותו היה על המבקשים לאמוד כראוי ולשלם את האגרה בגין הגשתה כדין. לפיכך, לא התרשם בית המשפט מסיכויי הצלחת התובענה ואף קבע כי ככל שעניינה של התובענה לסעד הצהרתי, חלף התובענה הכספית, הוא בהימנעות מתשלום האגרה הכרוכה בכך, דינה של התביעה הוא סילוק על הסף.

6.        בית המשפט המחוזי לא התרשם מסיכויי התביעה גם לגופו של עניין. נקבע כי בתביעתם לא העלו המבקשים טענות כלשהן נגד תוקפו של שטר המשכנתא או כנגד רישומו ומכאן שלכאורה אין עילה להורות על בטלות המשכנתא. כן נקבע, כי טענתם של המבקשים היא כי כאשר נחתם הסכם המשכון הציג המשיב מצג לפיו הוא מתחייב לשמור על שלמות החברה ועל התנהלות ראויה כלפיה במסגרת חשבון הבנק. ואולם, לשיטתם של המבקשים, בפועל הביא המשיב לפירוק החברה. בית המשפט המחוזי ציין כי טענותיהם של המבקשים נגד הסכם המשכון אינן מוצאות ביטוי בהסכם הכתוב, ואף לשיטתם מדובר לכל היותר, במצג דברים ובהסכמות שבעל פה או מכללא. בעניין זה קבע בית המשפט כי "אין צורך להכביר במילים על משקלן של אלה אל מול משקלו של הסכם המשכון הכתוב, ובוודאי שלא ניתן לקבל את הטענה לפיה הבנק הבטיח להעניק לחברה אשראי ללא גבולות ולכבד כל המחאה הנמשכת מחשבונה".

7.        לענין מאזן הנוחות, קבע בית המשפט כי יש לתת משקל כבד לעובדה שהנכס הממושכן הינו דירת המגורים של המבקשים. ואולם, נקבע, כי אל מול אינטרס המבקשים מצוי אינטרס המשיב להיפרע את חובו במהירות וביעילות. במקרה דנן, קבע בית המשפט, הליכי גביית החוב החלו בשנת 2009 והם נמשכים מזה זמן. החברה חדלת פירעון וניתן נגדה צו פירוק. מצבם הכלכלי של המבקשים, לפי כתב טענותיהם, הוא בכי רע וככל הנראה אין בידי המשיב אפשרות להיפרע את חובו אלא באמצעות הדירה. אשר על כן, נקבע, כי לא מדובר במימוש המשכון לשם הבטחת פירעון החוב במהירות וביעילות כי אם ביכולת המשיב להיפרע את מלוא חובו בכלל.

8.        לבסוף, בית המשפט המחוזי ציין כי כתב התביעה הוגש כשנתיים לאחר שהמשיב החל לפעול לגביית החוב ועל אף שלמבקשים ניתנה רשות להתגונן בפני תביעת המשיב הם שקטו על שמריהם ולא הגישו תביעתם. במצב דברים זה, כך נקבע, נדמה כי תכלית הגשת התביעה היא בסרבול ההליך המשפטי ועיכוב מימוש הנכס על ידי המשיב ככל שניתן, ולכך אין לתת יד.

9.        לפיכך נדחתה הבקשה. על החלטת בית המשפט המחוזי הוגשה כאמור הבקשה שלפניי. יוער כי מתגובת המשיב עולה כי המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה לסעד זמני לתקופת הערעור ובקשתם נדחתה ביום 5.9.2011 (הבקשה וההחלטה לא הומצאו על ידי הצדדים).

טענות המבקשים

10.      המבקשים טוענים כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעה לפיה תביעתם הינה תביעה כספית במהותה. נטען, כי בתביעתם קובלים המבקשים על הפרת הסכם המשכנתא ואין לחסום את דרכם לטעון כנגד הפרת ההסכם.

11.      בהקשר זה אף נטען, כי הטענה לפיה למבקשים אין כל חוב כלפי המשיב וכי החוב הנטען על ידו מצוי במחלוקת בין הצדדים, הינה טענה שטרם הוכרעה כאשר הראיה לכך היא האפשרות שניתנה למבקשים להתגונן כנגד תביעת המשיב. עוד נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר קבע כי המבקשים מודים בחוב הנטען על ידי המשיב. בנוסף, נטען, כי אין כל פסול בפרוצדורה בה נקטו המבקשים. בהקשר זה אף נטען כי הזכות להגשת תביעה כספית בגין נזקים שהמשיב גרם לחברה הנמצאת בפירוק ומונה לה מפרק נתונים על פי סעיף 205 לחוק החברות, התשנ"ט -1999 למפרק בלבד ולא למבקשים. לנוכח האמור, טוענים המבקשים כי אין להם אפשרות משפטית להגיש תביעה כספית בגין נזקי החברה אלא באמצעות המפרק בלבד, ולכן זכותם, כערבים לטעון בתובענה לפסק דין הצהרתי כי אין להם כל חבות וכי לא ניתן לממש את דירתם. עוד נטען, כי במצב הדברים הוגשה בקשה לביצוע שטר המשכנתא ללשכת ההוצאה לפועל, ולמבקשים כערבים אין יכולת להתגונן כנגד בקשה זו הוגשה הבקשה לסעד הצהרתי כדי שהמבקשים יוכלו להעלות את טענותיהם ולהתגונן.

12.      המבקשים טוענים כי שגה בית המשפט בקביעתו לפיה אינו מתרשם מסיכויי התביעה. בית המשפט - כך נטען - שגה בהבנת המערך החוזי בין המבקשים למשיב. בין המשיב למבקשים היו הסכמות שונות לגבי דרך ניהול החשבון. המשיב התחייב להיות קשוב לכל צרכיהם של המבקשים ולהיות גמיש בנשוא צריכת האשראי של החברה. כן נטען, כי המשיב הסכים כי בכל מקרה של חריגה ממסגרת האשראי תקבל החברה הארכה של מספר ימים וכי לא יהיו מצבים של חילול שיקים על ידי המשיב. המבקשים טוענים כי בניגוד להסכמות, במהלך חודש מרץ 2009 חוללו שיקים, דבר שגרם ללקוחות וספקים של החברה להודיע על הפסקת האשראי לחברה ולהעלות דרישה לקבלת כספים. במקביל, כך נטען, העמיד המשיב באופן מידי ביום 7.4.2009 את כל ההלוואות והאשראי שנתן לפירעון מידי. לאור האמור, טוענים המבקשים כי המשיב (יחד עם בנק נוסף) הוביל לחיסולה של החברה.

13.      בנוסף, טוענים המבקשים כי מהחלטת בית המשפט המחוזי עולה כי הסכם המשכנתא הינו מסמך שלא ניתן לערער עליו. נטען, כי הסכם זה הינו ככל הסכם ושאלת הפרתו הינה שאלה מהותית במסגרת התובענה.

14.      כן נטען, כי שגה בית המשפט בקביעתו לפיה המבקשים שקטו על שמריהם. לטענת המבקשים, הם פנו ללשכת ההוצאה לפועל בדרישה לסגור את בקשת הביצוע של המשכנתא שכן תיק ההוצאה לפועל נפתח שלא כדין. בקשה זו נדחתה וערעור שהוגש על ידם התקבל. נטען כי בימים אלה ממתינים הצדדים להחלטת רשמת ההוצאה לפועל בבקשתם לסגירת תיק ההוצאה לפועל למימוש המשכנתא. כן נטען, כי בשל הקשיים הכלכליים התקשו המבקשים לפנות לקבלת ייעוץ משפטי.

15.      המבקשים טוענים כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל ראוי לעובדה שהנכס נשוא המשכנתא הינו דירת המגורים היחידה שלהם. על פי הנטען, בבחינת מאזן הנוחות גובר האינטרס שלהם על האינטרס של המשיב. לטענתם של המבקשים לא היה נגרם כל נזק למשיב לו היתה מתבררת תחילת תביעתם כאשר לעומת זאת, דחיית בקשתם משמעה יצירתו של נזק בלתי הפיך שמשמעו השלכת המבקשים מביתם. נזק זה, כך נטען לא ניתן יהיה לרפא גם אם יזכו המבקשים בתביעתם. המבקשים טוענים כי דחיית הבקשה תותיר את המבקשים ללא אפשרות לדיור אחר וזאת לאחר שהמשיב מימש בהליכי הפירוק את כל רכושם של המבקשים והותיר אותם חסרי כל, מחוסרי עבודה מחוסרי עסק וללא כל הכנסה. נטען, כי ההלכה שיצאה מבית משפט זה קובעת כי כאשר מדובר בדירת מגורים יחידה של אדם - מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לעברם של הדיירים המועדים לפינוי.