לא יובאו עדים מטעם נאשם בדיון בדבר הסגרתו לאוקראינה

השופט ס' ג'ובראן:

           העותר בעתירה שבפנינו הינו אזרח ישראלי, אשר מדינת אוקראינה הגישה בקשה להסגירו אליה בגין עבירת רצח שבוצעה בה בשנת 1997. ביום 14.2.2007 חתם שר המשפטים על הוראה לפי סעיף 3 לחוק ההסגרה, התשי"ד-1954 (להלן: חוק ההסגרה), כי העותר יובא בפני בית המשפט המחוזי כדי לקבוע אם הוא בר הסגרה. ביום 27.2.2007 הגיש בהתאם המשיב 2 - היועץ המשפטי לממשלה (להלן: המשיב) עתירה לבית המשפט המחוזי להצהיר על העותר כבר הסגרה (להלן: בקשת ההסגרה).

           במסגרת הדיון בבקשת ההסגרה העלה העותר טענה, לפיה מצב מערכת אכיפת החוק, תנאי הכליאה והשמירה על זכויות האדם באוקראינה אינם מאפשרים להסגירו לידיה, מכוח תקנת הציבור. בתגובה הבהיר המשיב כי מכיוון שמדובר בהסגרה ראשונה של אזרח ישראלי לאוקראינה, נעשתה בנושא בדיקה על ידי המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, לרבות דיון שנתקיים יחד עם מומחים רלוונטיים ממשרד החוץ (להלן: הדיון הבין-משרדי). עוד טען העותר, כי שלושה מעדי התביעה המרכזיים בעניינו חזרו בהם מעדותם המפלילה (להלן: עדי התביעה).

           ביום 12.6.2007 הגיש העותר בקשה לזימונם לעדות של כל המשתתפים בדיון הבין-משרדי ושל שלושת עדי התביעה.

           ביום 21.6.2007 דחה המשיב 1 - בית המשפט המחוזי בירושלים (להלן: בית המשפט המחוזי) את הבקשה, בקבעו כי טענות באי כוח העותר יועלו וילובנו על דרך של טיעונים בעל פה והגשת דוחות, ללא זימון עדים (להלן: החלטת בית המשפט המחוזי). בית המשפט המחוזי ציין כי הנימוקים להחלטתו, ככל שיידרשו, יובאו בגדרה של החלטתו הסופית.

           מכאן העתירה שבפנינו, במסגרתה מבקש העותר כי נורה למשיבים לנמק מדוע לא תבוטל החלטתו של בית המשפט המחוזי.

           לטענת העותר, החלטתו של בית המשפט המחוזי פוגעת בזכותו לחירות מפני הסגרה ובזכותו למשפט הוגן. לטענתו, סעיף 13(ג) לחוק ההסגרה מקנה סמכות מיוחדת לבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בנוגע להתערבות בכל החלטה הניתנת במסגרת הליך ההסגרה. עוד מוסיף העותר, כי במקרה וייקבע כי התערבות בהחלטות ביניים בהליכי הסגרה כפופה למגבלות שנקבעו ביחס להליכים פליליים רגילים, אזי גם אז עתירה זו עומדת במבחנים שנקבעו בפסיקה.

           מנגד, טוענים המשיבים 2-3 (להלן: המשיבים) כי הבקרה השיפוטית על החלטות ביניים במסגרת הליך הסגרה הינה מצומצמת ואינה מתפרשת על ההחלטה דנן, ועל כן דין העתירה להידחות על הסף.

           לאחר עיון בעתירה ובתגובה מטעם המשיבים, נחה דעתי כי דין העתירה להידחות על הסף.

           מבלי להכריע בשאלה האם דינן של החלטות ביניים במסגרת דיון בהליכי הסגרה כדינן של החלטות ביניים בהליכים פליליים, דהיינו, האם ניתן לערער עליהן במהלך ההליך או רק במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי, הרי שלא מצאתי כי האכסניה הראויה לטענותיו של העותר הינה העתירה שבפנינו.

           סעיף 13 לחוק ההסגרה קובע את דרכי הערעור על החלטות בית המשפט המחוזי במסגרת הליכי הסגרה: