לא יבוטלו צווים שהוצאו להסרת פגיעה בסביבה חופית

בקשות לביטול צוים אשר הוצאו כלפי המבקשים להסרת פגיעה בסביבה חופית כמשמעותה בחוק שמירת הסביבה החופית תשס"ד 2004.

כל המבקשים מנהלים מסעדות ו/או בתי קפה בטיילת הצמודה לחוף נהריה ובנו באזור החוף ובסמוך לבתי עסקם במות עץ עליהן הציבו כסאות ושולחנות לנוחיות הסועדים והנופשים הנהנים לשבת באיזור הבמות על רקע נוף שפת הים ולסעוד את לבם.

הצווים הוצאו ונמסרו ביוני 2007  ולצורך שלב זה של הדיון די אם נציין כי בלב המחלוקת, הטענה כי הבמות מהוות סיכון לאזורי מחיה ורביה של צבת הים מן הסוג החום המקננת ומטילה את ביציה בין השאר באזור זה.

בהחלטת ביניים מיום 25.6.07 הובא בהרחבה בעניין זה תורף חוות דעתה של המומחית הגב' טליה אורון אשר שימשה בסיס להוצאת הצווים ועל כן אין צורך לחזור על הדברים שנית.

המבקש 1 בתיק ב.ש. 997/07, מר שלום חיים, מנהל מסעדה בשם 'פאפיה ביץ'' ועל פי מכתבו של מר גדעון ברסלר, מתכנן אגף ים וחופים של המשרד להגנת הסביבה מיום 4.6.07: נמצא כי נבנתה במה  שאורכה 18 מ' ועומק החדירה מהטיילת לחוף הינו כ - 9 מ'.

המבקש 2 באותו תיק, מר אטדגי אסף, מנהל מסעדה בשם 'הטראסה' ונמצא כי נבנתה במה שאורכה 35 מ' ועומק החדירה אל החוף הינו כ - 9 מ'.

המבקש בתיק ב.ש. 999/07, מר תורג'מן אמיל, מנהל מסעדה בשם 'ים בר' ונמצא כי נבנתה במה שאורכה 15 מ' ועומק החדירה מהטיילת לחוף הינו כ - 5 מ'.

המבקשת בתיק ב.ש. 1096/07, גב' ליאת אזרן, מנהלת מסעדה בשם 'רוגע' ונמצא כי נבנתה במה שאורכה 10 מ' ועומק החדירה אל החוף הינו כ - 5 מ'.

כפי שציינתי בהחלטתי מיום 25.6.07 עניין הבמות והדרישה להסרתן שימשו נושא לדיון בהליכים ובערכאות שונים בשנים האחרונות ולמרות זאת תופעת הקמת הבמות לא זו בלבד שלא צומצמה אלא שהתרחבה.

המבקשים טוענים כי דין הצווים להתבטל וזאת מנימוקים שונים ומכיוון שמדובר באותו עניין ובאותו נושא, ולמרות שכל אחד מן המבקשים מדגיש נימוק אחר על מנת לתקוף את הצו שהוצא כלפיו, ניתן להתייחס אל הטענות כמכלול.

הטענה היסודית שבפי המבקשים נוגעת להעדר התשתית הנדרשת לצורך הוצאת הצו. מכיוון שהמסגרת הסטטוטורית להוצאת הצווים מעוגנת בהוראת סעיף 9 לחוק שמירת הסביבה החופית תשס"ד 2004 ומכיוון שלטענת המבקשים, תנאי הכרחי להוצאת צו הינו כי מתקיימת פגיעה ממשית בסביבה החופית או הסתברות גבוהה כי תגרם פגיעה כזו כתוצאה ממעשים ו/או מחדלים המיוחסים למבקשים ומכיוון שאין בנתונים אשר עמדו לנגד מוציא הצו כדי להצביע על פגיעה כזו או הסתברות גבוהה לפגיעה כזו, הרי שהצווים פגומים מיסודם ודינם להתבטל.

כמבואר לעיל, חוות הדעת אשר שימשה בסיס להוצאת הצווים היא חוות דעתה של הגב' טליה אורון. המבקשים מפנים תשומת הלב לכך כי מדובר בחוות דעת כללית בלבד אשר מתארת תופעה מתמשכת לאורך שנים של התמעטות דרסטית במספר קיני צבת הים החום שנמצאו לאורך רצועת חוף של כ - 30 ק"מ מראש הנקרה ועד מפרץ חיפה ואין בה כלל נתונים ספציפיים המתייחסים למקטע החוף הרלבנטי ובפרט בתקופה שלאחר הקמת הבמות בין 2007 - 2004.

מוסיפים וטוענים המבקשים כי רק במהלך חקירתה על חוות הדעת ביום  10.7.07 מסרה הגב' אורון  נתונים קונקרטיים בקשר למקטע החוף הרלבנטי הידוע כ'חוף סוקולוב' והנה מניתוח אותם נתונים מקוטעים וחלקיים מצטיירת דווקא תמונה הסותרת את קביעת מוציא הצווים. אם ניטול לדוגמא את ממצאי שנת 2006, השנה האחרונה לגביה נמסרו נתונים חלקיים, הרי שבגזרה שבין חוף 'סול מרין' לבין חוף בוסתן הגליל נספרו 1020 ביצים בקינים שונים מתוכם בחוף 'סוקולוב' 364 ביצים, דהיינו למעלה מ - 35%.

הגב' אורון אישרה  עוד בעת חקירתה כי למעשה אין באפשרותה לציין מהי מידת ההשפעה של הקמת הבמות על רביית צבות הים. וכך השיבה בתשובה לשאלה:

"כל הקינים שנמצאו, נמצאו מפוזרים על שטח גדול. הבמות עלולות לצמצם את זה לפחות קינים. ה - 15 שנמצאו, נמצאו בשנים האחרונות. לפני 4 - 3 שנים זה היה אותו מספר. נדע את השפעתן של הבמות לאורך השנים".

המבקשים מצביעים על התנהלותה האיטית של המשיבה אשר לא טרחה במשך שנים, להגיש בזריזות כתבי אישום נגד כל בעלי העסקים ומזדרזת מעונה לעונה להוציא צווים בצורה חפוזה ועל סמך נתונים שאינם מבוססים, כהוכחה לכך שאין מדובר בהסתברות גבוהה לפגיעה כלשהי במערכת אקולוגית על החוף או בסביבתו.

המשיבה מבקשת לדחות את כל טענות המבקשים מן הטעם שמיד עם איתור ניצני התופעה של הקמת הבמות החלו הרשויות לפעול באופן נמרץ כנגדה. הועדה המקומית לתכנון ובניה הוציאה מלפניה צווי הריסה מנהליים, המשיבה השתמשה בסמכותה להוצאת צווים מנהליים כנגד בעלי העסקים או מי מהם ודאגה להתייצב בפני ועדות התכנון על מנת לקטוע ולהכשיל כל נסיון להכשיר את הבניה אשר לכל הדעות נעשתה ללא היתרים כדין.

המשיבה מפנה את תשומת הלב לכך כי בעניינו של המבקש מר שלום חיים התקיים דיון בבימ"ש השלום בעכו בתיק ב.ש. 3715/05 ובעקבותיו החליט ביהמ"ש להותיר את הצו על כנו. למרות זאת לא נעשה דבר והמבקש ממשיך לנהל את עסקו כמימים ימימה ללא כל שינוי.

לאחר שבחנתי טיעוני הצדדים והנתונים אשר הציגו אני בדעה כי דין הבקשות להדחות.