לא התקיימו החריגים המונעים מימושה של ערבות בנקאית אוטונומית

1.         השאלה, הדרושה הכרעה בפסק דין זה היא: האם התקיים מי מהחריגים, הקבועים בפסיקה, המונעים מימושה של ערבות בנקאית אוטונומית?

2.         ביום 8.5.91 התקשרו הצדדים בהסכם, לפיו רכשה המשיבה מהמבקשות שתי קומות, בבנין שהמבקשות תכננו להקים על קרקע שהן החוכרות לדורות שלה ממינהל מקרקעי ישראל (ההסכם נספח ב' לתובענה, להלן - ההסכם).

            המבקשות התחייבו להעביר 38% מזכויותיהן במקרקעין על שם המשיבה ולפעול לרישום הבנין כבית משותף.

            מאז ההתקשרות ועד היום התעוררו חילוקי דעות רבים בין הצדדים ומקצת הסכסוך ביניהם התברר בבוררות.

            עובדתית, הבנין נבנה, החזקה בחלקים שרכשה המשיבה נמסרה לה והזכויות הועברו על שמה, אך לא נרשם בית משותף.

3.         בהתאם לבוררות, מסרו המבקשות למשיבה ערבויות בנקאיות כנגד סכומי התמורה שקיבלו ממנה. סכומי הערבויות הופחתו, מפעם לפעם, בהתאם לתנאים שנקבעו מראש.

            הערבות הבנקאית הנדונה (נספח א' לתובענה, להלן - הערבות) הוצאה ביום 27.8.93, באמצעות בנק הפועלים, על סך 155,011 ש"ח, בהצמדה למדד תשואות הבניה למגורים, ושוויה כיום כ-400,000 ש"ח.

            אין חולק, כי המדובר בערבות בנקאית אוטונומית.

4.         ביום 2.11.06 הגישה המשיבה לבנק הפועלים דרישה לחילוט הערבות.

            דרישה זו באה לאחר משא ומתן וחילופי מכתבים רבים בין הצדדים, שנגעו לרישום הבית המשותף ולתקנון הבית המשותף.

            בעקבות כך, פנו המבקשות בתובענה זו ודרשו למנוע את חילוט הערבות.

            ניתן צו זמני, המונע את חילוט הערבות, עד לקיום דיון בין הצדדים.

            לאחר שהמשיבה הגישה את התנגדותה לתובענה ולמתן הצו הזמני, הגיעו הצדדים להסדר דיוני, לפיו, ויתרו הצדדים על חקירות המצהירים, הסכימו כי הצו הזמני יעמוד עד למתן פסק דין והגישו טיעונים נוספים.

5.         לסקירת ההלכה והפסיקה:

            יסוד מוסד הוא, כי ערבות בנקאית אוטונומית הינה ערבות בעלת מעמד עצמאי המנותקת מעסקת היסוד שבמסגרתה היא נמסרה. מימוש הערבות הבנקאית האוטונומית אינו תלוי בהכרעה במחלוקות שמקורן בעסקת היסוד. כך מוגשמת תכליתה של הערבות הבנקאית האוטונומית, שהיא להבטיח את פירעונם של חובות במהירות ובפשטות ועל ידי כך להגביר את היציבות והוודאות בחיי המסחר.

            עם זאת, הוכרו בפסיקתו של בית המשפט העליון שני חריגים לעקרון העצמאות של הערבות הבנקאית האוטונומית, ואלה הם חריג המרמה וחריג הנסיבות המיוחדות. חריגים אלה נועדו להגן על החייב ולמנוע את מימוש הערבות הבנקאית, כאשר דרישת הנערב למימוש הערבות נגועה במרמה או בחוסר תום לב והגינות חמורים.

            ראו: בר"מ 11411/05 איגוד ערים לאיכות הסביבה "דרום יהודה" ואח' נ' חברת חופרי ר. אבוקוש בע"מ ואח', תק-על 2006(2) 3539 וסקירת הפסיקה שם.

6.         בגדר "נסיבות מיוחדות", עשויה לבוא התנהגות חמורה או שרירותית של המוטב בבואו לדרוש את חילוט הערבות, או התנהגות המונעת משיקולים זרים, הפעלת לחץ או נקמנות (ע"א 3130/99 שובל הנדסה ובנין (1988) בע"מ נ' י.ש.מ.פ. חברה קבלנית לבנין בע"מ ואח', פ"ד נח(3) 118, סעיף 13 לפסק הדין, והפסיקה הנזכרת שם).

            יחד עם זאת, לאור המטרות העומדות בבסיס עצמאותה של הערבות הבנקאית, מן הראוי כי השימוש בחריגים לעקרון זה ייעשה במשורה. לא די בחוסר תום לב של המוטב על מנת למנוע את מימוש הערבות, אלא נדרשת התנהגות חמורה במיוחד מצדו (רע"א 6435/04 רשות שדות התעופה בישראל נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד נט(2) 130, 133, והפסיקה הנזכרת שם).