לא התקיימו בנדון חריגי הלכת פלמן

ההליך

1.         לפני 2 בקשות לדחייה על הסף: בש"א 1916/06 היא בקשה לדחייה על הסף של תביעת מזונות המשיבה (תמ"ש 4420/06) ובש"א 1917/06 שהיא בקשה לדחייתה על הסף של תביעה רכושית שהוגשה ע"י המשיבה.

2.         הבקשות הוגשו  ב- 4/10/06 וביום 16/10/06 הוגשה להן תגובה, ביום 18/10/06 התקיים דיון קצר שלאחריו הגישו ב"כ הצדדים את סיכומיהם בכתב.

3.         משכך, ניתנת איפוא החלטתי.

הרקע וטענות הצדדים

4.         המבקש והמשיבה נישאו זל"ז כדמו"י ב - 13/6/78.

5.         המשיב הגיש ביום 7/5/06 תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי בחיפה, ולטענתו כרך אליה את מזונות האישה ואת נושא הרכוש.

6.         שלושה וחצי חודשים לאחר מכן ביום 21/8/06 הגישה המשיבה לבית משפט זה תביעת מזונות ותביעה רכושית, הן התביעות נשוא הבקשות שבפני.

7.         מתוך הרקע העובדתי הסתבר כי בית הדין הרבני קבע מועד לדיון בתובענות  ליום 26/6/06,   ואולם לבקשת בא כוחה הקודם של המשיבה נדחה מועד הדיון ליום 23/7/06, מועד הדיון של 23/7/06 נדחה אף הוא בשל המצב הבטחוני בצפון הארץ ותחתיו נקבע המועד של 3/9/06.

8.         ביום 3/9/06 החליט בית הדין הרבני כי "סמכות השיפוט בכל הנוגע לתביעת הגירושין ולנושאים הכרוכים לה, נתונה לו".

9.         המבקש טוען כי המשיבה נמנעה מלהתייצב לדיון בבית הדין הרבני בחוסר תום לב, וחרף העובדה שהוזמנה לדיון.

10.        לפיכך כך טוען המבקש על בית המשפט לכבד את החלטתו של בית הדין הרבני בנוגע לשאלת הסמכות "בהתאם לעיקרון כיבוד הערכאות ההדדי" ובהתאם להלכה העקרונית שנפסקה בבג"ץ 8497/00  פלמן נ' פלמן פ"ד נ"ז (2) 118, (להלן: "הלכת פלמן").

            עוד הוא טוען שהמשיבה הגישה לביה"ד בקשת דחייה בשעתו תוך ניסיון טקטי לביצוע "מחטף סמכויות" מאת ביה"ד הרבני, ומכל מקום בקשת הדחייה נדחתה (ביום 30/8/06) אך המשיבה לא התייצבה לדיון.

11.        מנגד, טוענת המשיבה כי יש לדחות את בקשת המבקש ולטענתה בית משפט הוא הערכאה היחידה המוסמכת לדון בתביעה.

12.        לטענת המשיבה, החלטת בית הדין הרבני מיום 3/9/06 "הינה בבחינת מחטף סמכויות פרוט שבוצע ע"י המבקש בחוסר תום לב מובהק, וכבר מסיבה זו, יש לדחות את הבקשה".

13.        לטענתה של המשיבה, בא כוחה לא היה יכול בשום פנים ואופן להתייצב לדיון שנקבע, ודחיות בקשות הדחייה מטעמו גרמה לכך שהתיק ישמע בהעדרו היינו במעמד צד אחד.

14.        המשיבה טוענת כי המקרה נשוא הבקשה והתביעות "נכנסים" לחריגיה של הלכת פלמן (שם) ולכן יש טעם מיוחד "המצדיק כי הערכאה השניה תיזקק לטענות הנוגעות לסמכותה".

15.        ועוד נטען על ידי המשיבה כי "הרכוש העיקרי שנצבר ע"י בני הזוג במאמץ משותף במהלך הנישואין רשום ע"ש צדדים שלישיים ואין בסמכותו של בית הדין לדון בזכויות אלה (ובמיוחד כאשר מרביתן של הזכויות הרשומות ע"ש חברות נאמנות זרות").

16.        הנה כי כן סקרתי את טענות הצדדים בקליפת אגוז ולא נותר לו אלא לדון בהן.