לא הייתה התרשלות של הצוות הרפואי במהלך הלידה

א. ההליך

1.       התובע מס' 1 (להלן - " התובע"), נולד בתאריך 10.8.1997, ולאחר לידתו אובחן כי לקה בשיתוק ע"ש "ארב" (Erb Palsy) בידו הימנית.

2.       לטענת התובעים, השיתוק שנגרם לתובע בידו הימנית, נגרם כתוצאה מהתרשלות הצוות הרפואי שיילד את התובעת מס' 2 (להלן - " התובעת").

3.       על כן, בתביעתם שלפני עותרים התובעים לכך שהנתבעת תחויב לפצותם עבור הנזקים שנגרמו להם.

4.       השיתוק ע"ש ארב נגרם, בדרך כלל, כתוצאה מפגיעה במקלעת העצבים הברכיאלית (דמתקראת "הפלקסוס הברכיאלי"), המצויה באזור כל אחת מהכתפיים. במקרים רבים הפגיעה במקלעת העצבים הברכיאלית נגרמת במהלך מעבר העובר בתעלת הלידה, כתוצאה ממתיחה שנגרמה לזרוע מזרועות העובר (ולעיתים אף לשתיהן גם יחד).

ב. הרקע

5.       התובעת נולדה בשנת 1967, ולפני הריונה עם התובע, ילדה שלושה ילדים בריאים, ומשקלם היה בין 3.150 ק"ג ל- 3.6 ק"ג. הלידה הראשונה הייתה לידת מלקחיים, ושתי הלידות האחרות היו לידות בעזרת שולפן ריק. הריון רביעי של התובעת, בשנת 1996, הסתיים בהפלה בשבוע ה- 12.

6.       בהריונה עם התובע, הייתה התובעת במעקב במסגרת התחנה לבריאות האם והילד, ומעקב ההריון היה תקין. בתאריך 10.8.1997 בסביבות השעה 08:40 הגיעה התובעת למרכז הרפואי "רמב"ם" בחיפה, לאחר שחשה בצירי לידה.

7.       הבדיקות שנעשו לתובעת היו תקינות, והערכת המשקל של העובר (התובע) הייתה 3.6 ק"ג.

8.       בשלב הראשון של הלידה צירי הלידה היו סדירים, ובשעה 10:40 קיבלה התובעת תרופה בשם "פיטוצין" להגברת צירי הלידה.

          בשעה 13:15, לאחר שלא הייתה התקדמות בלידה, הוחלט להעזר בשולפן ריק, ובסופו של דבר נולד התובע במשקל 3.875 ק"ג, בציון אפגר 9 בדקה הראשונה ואפגר 10 בדקה החמישית.

ג. חוות דעת המומחה מטעם התובעים

9.       מטעם התובעים הוגשה חוות דעתו של פרופ' יוסף שנקר, מומחה למיילדות וגניקולוגיה.

          בחוות דעתו סקר פרופ' שנקר את הבדיקות שנעשו לתובעת במהלך ההריון ובמרכז הרפואי רמב"ם, ומצא כי היו תקינות. לדעת פרופ' שנקר, הבחירה בדרך הלידה הלדנית הייתה מוצדקת, אם כי היה על הרופאים לבדוק מה הייתה הסיבה לכך, שבכל שלוש הלידות הקודמות היה צורך להעזר במכשירים. פרופ' שנקר מציין בחוות דעתו, כי במהלך הלידה "היה קושי מסויים בשחרור הכתפיים". לדעת פרופ' שנקר, העובדה ששלוש הלידות הקודמות היו לידות מכשירניות, הייתה אמורה להוביל למסקנה, שאף הלידה הנוכחית תהיה לידה מכשירנית, ועל כן "לאור מצב זה היה זה מן הרצוי שהרופא התורן יתייעץ עם רופא בכיר והיה רצוי שרופא בכיר יהיה נוכח בלידה". פרופ' שנקר מוסיף וקובע, כי "ידוע לנו ש[התובע] נולד ע"י ד"ר ויסמן. האם הנ"ל התייעץ עם רופא בכיר ובאיזה שלב של מומחיות היה, לא ברור לנו מתוך הגיליון".

          בהערת אגב אעיר, כי היום בו נולד התובע היה יום א' בשבוע, והתובע נולד בשעות הצהריים, דהיינו בשעות העבודה הרגילות, הן השעות בהן רוב הסגל הרפואי נמצא במחלקה.

10.     פרופ' שנקר סבור, שאף ההחלטה להשתמש בשולפן ריק הייתה החלטה נכונה, ובסיפא לחוות דעתו, קובע פרופ' שנקר את "הסטיות שקרו במקרה הנדון" באופן הבא:

"במקרה הנדון הסטייה המילדותית הייתה בעובדה שהמיילד מחוסר מיומנות גרם לפגיעה בפלקסוס הברכיאלי, ע"י משיכה בכוח ובכוון בלתי מתאים כפי שהוסבר בהתאם למנגנון שבו עלול להיגרם הנזק לפלקסוס ... הסטיה הייתה בכך כפי שצויין שבמקרה הנדון היה סיכוי מירבי שהלידה תסתייע בשימוש במכשיר, לכן מן הראוי היה שרופא בכיר יהיה בתמונה של המצב ויהיה נוכח בלידה."

11.     אקדים מאוחר למוקדם ואציין, שאילו פרופ' שנקר היה בודק את הפרטים הנוגעים לניסיונו של ד"ר ויסמן, הנזכר בחוות דעתו, היה פרופ' שנקר מגלה, כי מדובר ברופא בכיר ומנוסה. קביעתו של פרופ' שנקר, מהן עולה, שהלידה בוצעה על ידי רופא שאינו רופא בכיר, וכי היה על הרופא המיילד להתייעץ ברופא בכיר, מבוססת איפוא על השערה חסרת בסיס שלא נבדקה, ואפשר היה לבדוק אותה על נקלה.

          לפיכך, מכיוון שהרשלנות אותה מצא פרופ' שנקר בטיפול שניתן לתובעת, היא בכך שבלידה לא היה נוכח רופא בכיר, ומתברר כי ד"ר ויסמן היה רופא בכיר, הרי נשמט הבסיס מתחת לחוות דעתו של פרופ' שנקר.