חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

לא הוכחה התניית שירות בשירות

: | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חדרה
1537-03
13.6.2006
בפני :
חננאל שרעבי

- נגד -
:
1. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
2. (סניף חדרה)

עו"ד טלי עדי בובר
:
1. מטילסקי שמעון אספקה טכנית בע"מ ח.פ. 511258402
2. מטילסקי שמעון ת.ז. 09536152
3. מטילסקי ציפורה ת.ז. 05446182

עו"ד אייל זלר
פסק-דין

1.         התובע, בנק כמשמעותו בדין (להלן: "הבנק" או "התובע"), תבע את הנתבעים בתובענה זו תביעה כספית על סך של 99,708 ש"ח, נכון ליום הגשתה בתאריך 23.2.03, בצירוף ריבית בשיעור מירבי הנהוג בבנק מעת לעת. 

2.         הנתבעת 1, חברה בע"מ (להלן: "החברה") פתחה ביום 11.4.88 חשבון עו"ש בסניף הבנק בחדרה, שמספרו 236977 (להלן: "חשבון העו"ש ").

3.         לפי ספרי הבנק, יתרת החובה בחשבון העו"ש נכון ליום 19.2.03 היתה סך של 22,146.89 ש"ח, ובשערוך ליום הגשת התביעה, היתה סך של 22,876 ש"ח.

4.         ביום 19.3.02 ביקשה החברה הלוואה בשקלים חדשים מהבנק בסך של 120,000 ש"ח, וזו אכן ניתנה לה.

            יתרת ההלוואה נכון ליום 19.2.03 עמדה על סך של 77,640.65 ש"ח, ובשערוך ליום הגשת התביעה סך של 76,831 ש"ח.

5.         התובע בכתב תביעתו טוען כי עפ"י ההסכמים שנחתמו בינו ובין החברה, ולאור הפרת תנאיהם, הוא היה רשאי לדרוש מהחברה את יתרת החובה בחשבון העו"ש ואת יתרת ההלוואה, בסכומים שמפורטים לעיל (בסך כולל של 99,708 ש"ח), ועל כן הוגשה התובענה הנדונה נגד החברה.

6.         הנתבעים 2 ו- 3 (להלן: "הנתבעים") חתמו ביום 11.4.88 על כתב ערבות מתחדשת ללא הגבלה וסכום, מכוחו ערבו לכל חוב של החברה לתובע, ובכלל זה החוב נשוא יתרת החובה בחשבון העו"ש ויתרת ההלוואה, נשוא כתב התביעה (להלן: "כתב הערבות"). 

            מכוחה של ערבות זו, נתבעו גם נתבעים אלה במסגרת כתב התביעה הנדון.

7.         לכתב התביעה צורפו, בין היתר, המסמכים הבאים:

חוזה דביטורי כללי שנחתם ע"י החברה ביום 11.4.88.

בקשה לקבלת הלוואה בשקלים חדשים שנחתמה ע"י החברה ביום 19.3.02.

כתב ערבות מתחדשת ללא הגבלה בסכום שנחתם ע"י הנתבעים ביום 11.4.88.

8.         א.         התובענה הוגשה בסדר דין מקוצר.

ב.         הנתבעים הגישו בקשת רשות להגן, וסמכו אותה בתצהיריהם (שני התצהירים כמעט זהים), נושאי תאריך 8.4.03.

            תצהירה של הנתבעת 3 (להלן: "הנתבעת") הוגש כראייה במועד ההוכחות וסומן נ/2.

9.         בתצהיריהם, שתמכו בבקשת הרשות להגן, טענו הנתבעים את הטענות הבאות:

 א.        הם חתמו על כתב הערבות מבלי שנציג כלשהו מטעם התובע הסביר להם את משמעותו , ומה החיוב שהוטל עליהם מכוחו.

ב.         הם לא קיבלו מהתובע כל הודעה בכתב בנוגע לכתב הערבות.

ג.          הם מעולם לא חתמו על כתב ערבות להלוואה שלקחה החברה ביום 19.3.02.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>