לא הוכח כי העותר אולץ לפרוש מהמשטרה שלא כדין

השופט א' א' לוי:

1. עד לשנת 1997 שירת העותר כקצין משטרה, ובין תפקידיו שימש ראש מחלק בילוש ביחידה
המרכזית בתל-אביב. בשנת 1996, בפסק-דין שעניינו אישום ברצח בתיק בו היה העותר ראש
צוות החקירה, מתח בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ביקורת נוקבת על העותר בקובעו כי
נכשל בעדות שקר. תוצאותיה הקשות של קביעה זו לא איחרו לבוא: העותר הועבר מן התפקיד
אותו מילא באותה עת והוחזר למחלקת הסגל לצורך שיבוצו מחדש. שום יחידה לא רצתה או לא
יכולה הייתה לקלטו, ושוב לא נמצא לעותר מקומו בשורות המשטרה. לבסוף עלה על הפרק
רעיון, כי ישוחרר מן השירות קודם זמנו - והוא בן 42 בלבד - תוך הבטחת זכאותו לקבלתם
של גמלה מוגדלת ומענק פרישה מלא, וכך היה.

בד בבד, הועמד העותר לדין באישום של מתן עדות שקר. משפטו הסתיים בשנת 2002, בזיכוי
מחמת הספק. עם זיכויו פנה העותר בבקשה לשוב לשורות המשטרה, ומשלא נענה הגיש