לא אושר הסדר הטיעון בעניינו של הרב הראשי לישראל לשעבר, יונה מצגר, לעניין עונש המאסר בפועל

1. ביום 30.1.17 הורשע הנאשם על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בשורת עבירות של לקיחת שוחד לפי סעיף 290 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן: "החוק") וכן בעבירה של קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 לחוק ובעבירה של שיבוש הליכי משפט לפי סעיף 244 לחוק. בנוסף, הורשע הנאשם בשמונה (8) עבירות מרמה לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") ובשמונה (8) עבירות מרמה לפי סעיף 220(5) לפקודה.

2. על פי הסדר הטיעון, עתרו הצדדים לעונשים המוסכמים שלהלן:

א.         מאסר בפועל למשך שלוש וחצי שנים.

ב.         מאסר על תנאי לפי שיקול דעת בית המשפט.

ג.          תשלום של 5,000,000 ₪ הכולל חילוט, קנס ושומה אזרחית כמפורט בנספח להסדר הטיעון. בתמצית הוסכם כי על הנאשם יוטל קנס בסך של 1,000,000 ₪ או שנה וחצי מאסר תמורתו. בנוסף יחולטו מרכושו 2,000,000 ₪ מנכסים שפורטו בהסדר ואשר יהוו רכוש הבא במקום כספי שוחד כקבוע בסעיף 297(א)(1) לחוק. עוד סוכם, על שומה אזרחית בגובה של 2,000,000 ₪ בגין הכנסה שנצמחה לנאשם בשל כספי השוחד בהיקף של 3,130,137 ₪ ונקבע הסדר ולוח זמנים לתשלום הסכומים הנ"ל.

3. בהודעה על ההסדר צויין, כי במסגרת הליך זה אין למדינה טענה בדבר כשרותם ההלכתית של הגיורים ושל בירור היהדות המצוינים באישום מס' 1 לכתב האישום. בנוסף צוין, כי הנאשם יבקש שהמאשימה תשקול את סגירת התיקים נגד יתר החשודים בפרשה ואילו המאשימה ציינה כי תחליט בכל תיק לגופו.

עיקרי כתב האישום המתוקן

4. הנאשם שימש כעובד ציבור בין השנים 2003-2013 בתפקיד הרב הראשי לישראל. במסגרת חלוקת התפקידים בינו לבין הרב שלמה עמאר אשר כיהן כראשון לציון, שימש הנאשם יו"ר מועצת הרבנות הראשית והרב עמאר כיהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול. קודם למינויו של הנאשם במשרת הרב הראשי לישראל הוא שימש כרבה של צפון תל אביב.

5. חיים אייזנשטט, יליד 1977 (להלן: "חיים") שימש כנהגו האישי של הנאשם החל משנת 1993 ועד לפתיחת החקירה שהובילה לכתב אישום זה. במהלך השנים נרקמה בין הנאשם לבין חיים מערכת יחסים קרובה ביותר, במסגרתה היה חיים המוציא והמביא בלשכתו של הנאשם וכן היה מעורב גם בניהול משק ביתו הפרטי.