ל. קלדרון יזמות נדל"ן בע"מ נ' חברת הגיחון בע"מ , תאגיד הביוב והמים של ירושלים

פסק דין

העותרת הגישה עתירה כנגד המשיבה לביטול החלטתה בדבר חיובה בתשלום מים בסך 4,498 ₪ נכון ליום 31.07.12 ולבטל את העיקול שהטילה ביום 16.06.13 על חשבון הבנק של העותרת בסך של 4,959 ₪ עקב חוב המים המוכחש.

המשיבה עתרה לדחיית העתירה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית. לטענתה, היא אינה גוף המנוי בתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 (להלן: "החוק") שניתן לעתור כנגד החלטותיה לבית משפט זה בהתאם להוראת סעיף 5(1) לחוק.

בתגובתה טענה העותרת כי המשיבה הינה גוף ציבורי שהוקם לפי חוק ועתירה למתן צו אופרטיבי כנגדה, בשונה מבקשה להשבת כספים, הוא עניין המסור לבית משפט זה. באשר לטענה כי המשיבה אינה מנויה בתוספת הראשונה לחוק, טענה העותרת כי סעיף 5(4) לחוק קובע כי בסמכותו של בית משפט זה גם "ענין מינהלי או ענין אחר שנקבע בחוק אחר כי בית משפט לענינים מינהליים ידון בו". כן ציינה כי בסעיף 46 לתוספת הראשונה לחוק שנוסף במסגרת תיקון 80 לחוק בשנה זו, נוספו גם: "תאגידי מים וביוב – החלטה של רשות...". מכאן שהחלטות המשיבה מסורים לביקורתו של בית משפט זה.

הצדק עם המשיבה ודין העתירה להידחות על הסף.

גדרי סמכותו של בית משפט זה קבועים בסעיף 5 לחוק. סעיף 5(1) לחוק קובע כי בית משפט זה ידון ב"עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה...". לאמור, על מנת שבית משפט זה ירכוש סמכות נדרשים שני תנאים. האחד, שמדובר בהחלטה של רשות או גוף המנוי בתוספת הראשונה לחוק. השני, שההחלטה היא בעניין המנוי בתוספת הראשונה. ב"כ העותרת הצביעה על סעיף 46 לתוספת הראשונה כמי שמכניס את העתירה בשערי בית משפט זה וציינה בתשובתה כי נכתב בסעיף: "תאגידי מים וביוב – החלטה של רשות..." (כך!). ואולם עיון בסעיף מלמד כי אין בהפניה חלקית זו כל קשר לעתירה זו. בסעיף המלא נכתב: "תאגידי מים וביוב - החלטה של רשות לפי סעיף 6ט(ד) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001". ברם, ההחלטה כנגדה הוגשה העתירה אינה קשורה בדרך כלשהי לסעיף 6ט(ד) לחוק תאגידי מים וביוב, ולא היה כל מקום להשתמש בציטוט חלקי של הסעיף, שעה שעולה ממנו במפורש כי עתירות כנגד החלטות אחרות של תאגידי מים אינן בסמכותו של בית משפט זה. גם ציון סעיף 5(ד) לחוק על ידי ב"כ העותרת לא היה במקומו. הסעיף אמנם מקנה סמכות לבית משפט זה שעה שסמכות זו נקבעה בחוק אחר. ברם, במקרה זה ב"כ העותרת לא הפנתה לכל חוק אחר, וגם חוק תאגידי המים, אינו מקנה סמכות לבית משפט זה. צודק גם ב"כ המשיבה, כי בתי המשפט נדרשו מספר פעמים לעתירות כנגד המשיבה וציינו כי החלטותיה אינן בסמכותו של בית משפט זה (ראו למשל, עת"מ 46087-05-12 בית החולים הצרפתי סנט לואיס נ' חברת הגיחון, 19.09.12).

כאמור, העתירה נדחית והעותרת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 5,000 ₪.

ניתן היום, י"א תשרי תשע"ד, 15 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: