ל.מ.ל. אור אנרגיה בע"מ נ' ניר קידוחים בעמ ואח'

פסק דין

1.בפני תובענה שטרית, שהגישה התובעת כנגד הנתבעת 1 (להלן : "הנתבעת") כמושכת השטר חוב, וכנגד הנתבע 2 (להלן : "הנתבע") כערב בערבות "אוואל" לביצועו של שטר החוב.

2.בהתנגדות לביצוע השטר שהגישו הנתבעים, טענו הם כי בין התובעת לבין הנתבעת, העוסקת בהפעלת מכונות קידוח מסוגים שונים, נכרת הסכם, לפיו תספק התובעת לנתבעת דלקים ומוצרי לוואי, הכל לפי הסכם שנחתם ביום 11/10/07 (נספח ב' להתנגדות לביצוע שטר – ראו הנטען בסעיף 4 להתנגדות לביצוע שטר). כמו כן, טענו הנתבעים, כי להבטחת תשלום תמורת המוצרים שתספק התובעת, חתמו הנתבעים על שטר חוב בסך 300 אלף ₪ (ראו סעיף 5 להתנגדות לביצוע שטר).

3.עוד טענו הנתבעים בהתנגדות לביצוע שטר, כי ביום 12/11/07 נתקבלו אצל הנתבעת 2,000 ליטר סולר, אשר הוכנסו למכונת קידוח שהפעילה הנתבעת באתר העבודה ב"אלון שבות", כמות אשר התווספה ל – 1,500 ליטר סולר שהיו במכונה קודם לכן. לאחר הפעלת המכונה, כך על פי הנטען, הסתבר כי הסולר מהול, דבר אשר גרם לתקלות במכונת הקידוח (ראו סעיף 7 להתנגדות לביצוע שטר).

4.כמו-כן, נטען בהתנגדות לביצוע שטר, כי לאחר שהסתבר לנתבעת כי הסולר מהול, הוזמן נציג התובעת, מר יגאל אלקיים, אולם, מר אלקיים ביקש כי הנתבעת היא זו שתבצע את הבדיקות. הנתבעים הוסיפו וטענו, כי מר יגאל אלקיים התבקש לקבל דוגמא מן הסולר שהיה במכונת הקידוח, אך ביקש, כי פעולה זו תבוצע על ידי הנתבעת (ראו סעיפים 9 ו – 10 להתנגדות לביצוע שטר).

5.כתוצאה מאספקת סולר מהול לנתבעת, נאלצה הנתבעת לשאוב את כל כמות הסולר שהיתה במכונה, והיא אף נאלצה להחליף פילטרים במכונה, לשטוף את המכונה, ולהזמין סולר מספק אחר. לפיכך, נגרמו לנתבעת נזקים שנאמדו על ידה בסך של 88,736 ₪, כמפורט בנספח ז' להתנגדות לביצוע שטר.

6.הנזקים להם טענה הנתבעת, ובעקבותיה אף הנתבע, הם אלו: זיכוי התמורה בגין 2,000 ליטר סולר ו – 1,500 ליטר סולר שהיו במכונת הקידוח קודם לכן, סך של 17,860 ₪; זיכוי בגין פילטרים שהוחלפו סך 266 ₪; זיכוי בגין 12 שעות עבודה בהן הושבתה מכונת הקידוח- סך 18,000 ₪; זיכוי כמות הסולר שבעזרתו נוקתה המכונה (700 ליטר) סך של 3,572 ₪; זיכוי תיקון מערכת הסולר ברכב סך 3,589 ₪; זיכוי תיקון מערכת סולר ברכב אחר מסוג מגנום בסך 3,411 ₪; זיכוי פילטרים ברכב מסוג ניסאן סך 3,075 ₪; זיכוי פילטרים לשתי מכונות קידוח ולמשאיות סך 608 ₪; זיכוי תמורת 5,000 ליטר שתודלקו במיכל הביתי בסך של 25,515 ₪; זיכוי בגין יום עבודה לשני פועלים סך 550 ₪; וזיכוי בגין יום עבודה של מכונת קידוח סך 15,000 ₪.

7.הנתבעת ביקשה לקזז את הפיצוי בגין הנזקים הנ"ל מכל סכום שהנתבעת חייבת לתובעת בגין סולר. עוד הוסיפה הנתבעת, כי היא שלחה סך של 2,040 ₪ המהווה, לשיטתה, סכום חובה לתובעת, לאחר קיזוז הסכומים הנ"ל.

נטל ההוכחה

8.עסקינן בתביעה שטרית, מכח שטר חוב. אין חולקין, כי שטר החוב שמשכה הנתבעת הינו שטר "לבטחון", אשר נועד להבטיח כל סכום חוב שיווצר בגין אספקת מוצרי הדלק, וכי שטר חוב זה נחתם עם חתימת ההסכם בין התובעת לבין הנתבעת (ראו האמור בסעיף 6 לתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבע). על הנתבעת להוכיח, כי לא התקיימו התנאים להגשת השטר לפרעון, ולמעשה, עליה להוכיח, כי אין היא חייבת לתובעת הסכום המגיע לה בגין אספקת הדלקים ומוצרי הלוואי (ראו : ע"א 421/74 שגן נ' מדר פד"י כ"ט (1) 445; ע"א 358/80 קדש נפתלי מושב עובדים להתיישבות חקלאית נ' מושב שאר ישוב פד"י ל"ז (3) 830). מכאן, נטל ההוכחה להוכיח העדר חוב של הנתבעת מוטל על הנתבעת.

9.ועוד, הנתבעת מודה בחתימתה על השטר ואף בקיומו של חוב, אולם היא טוענת לקיזוז נזקים שנגרמו לה. כידוע, טענת הקיזוז היא טענת הגנה מהותית והנטל להוכיח קיומה של זכות קיזוז ואת שיעור הקיזוז, מוטל הוא על הנתבע.

10.על מנת שתעמוד הנתבעת בנטל השכנוע המוטל עליה לצורך הוכחת טענת הקיזוז, עליה להוכיח את היסודות שלהלן:

א)על הנתבעת להוכיח כי נפל פגם בסולר.

ב)על הנתבעת להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הפגם לבין הנזקים הנטענים על ידה.

ג)על הנתבעת להוכיח א נזקיה, לרבות עצם קיומם ושיעורם.

פגם בסולר – האומנם?

11.הנתבעים טוענים, כי הסולר שהיה במיכל מכונת הקידוח שהפעילה הנתבעת באתר "אלון שבות" היה מהול. לצורך הוכחת טענתם זו, צירפו הנתבעים תעודת בדיקה – נספח ה' לתצהיר הנתבע, שנערכה במעבדת איי.סי.טי. (להלן: "המעבדה"). תעודת בדיקה זו, כך לפי הנתבעים, מהווה ראיה לטענתם, לפיה הסולר מהול במים.

12.אין חולקין, כי הדוגמאות שנבדקו במעבדה ניטלו על ידי נציג המעבדה, שלא הוזמן למתן עדות (ראו עדות הנתבע בעמוד 11 שורה 10 ו- 11 לפרוטוקול), וכי הדוגמאות שנבדקו נלקחו בנוכחות אחיו של הנתבע, ציון, (עמוד 13 שורה 26 לפרוטוקול), שאף הוא לא העיד בפניי, ומטעמו לא הוגש תצהיר עדות ראשית. לפיכך, אין בפני כל עדות ישירה, באשר למקור הסולר שנבדק.

13.ועוד, תעודת הבדיקה אינה מבהירה את מקור הסולר, ובכל מקרה, אין היא מוכיחה, ברמת הוכחה הדרושה במשפט אזרחי, את הפגם שנפל בו. בתצהיר העדות הראשית מטעמו, הצהיר הנתבע, באופן כללי, כי הנתבעת ביצעה בדיקה "לסולר אשר סופק ע"י התובעת ובבדיקה עולה בבירור כי הסולר מהול" (סעיף 16 לתצהיר הנתבע), ואילו בעדותו בפניי לא ידע הנתבע להעיד כיצד ניטלו הדוגמאות ומאיפה ניטלו, מאחר והוא לא נכח במקום (ראה עדות הנתבע בעמ' 11 שורה 11 לפרוטוקול).

14.לפיכך, לא ברור כיצד ניטלו הדוגמאות, מי נטלן, ומהו מקור הסולר שנדגם. לא זו אף זו – עיון בתעודת הבדיקה שצורפה לתצהיר הנתבע, מעלה כי נבדקו שתי דוגמאות, מס' 438 (שמקורה "פילטרים") ו – 439 (שמקורה הוא :"לא דווח") כאשר בתיאור הדוגמאות נרשם כ-"תעודת משלוח 22399 קטרפילר באלון שבות". דברים אלו נרשמו ע"י המעבדה, שעפ"י הנתבע, נציג מטעמה הוא אשר נטל את שתי הדוגמאות. עפ"י מסקנת המעבדה הדוגמא הראשונה כללה סולר מהול במים ואילו השנייה (שמספרה הוא-439) נמצאה עונה לדרישות התקן. מלשון תעודת הבדיקה עולה, כי נבדקו שתי דוגמאות, שעל פניו נלקחו מ-"קטרפילר" באתר העבודה, מדלק שסופק עפ"י אותה תעודת משלוח. דוגמא אחת שנלקחה "מהפילטרים" אינה עונה על דרישות התקן, ואילו הדוגמא השנייה נמצאה עונה על דרישות אלה. ממצאי תעודת הבדיקה מפריכים, אפוא, את טענת הנתבעת לפיה הסולר שסיפקה התובעת נמצא מהול, שכן בדוגמא שלא נלקחה מהפילטרים נמצא, כי הסולר עונה על דרישות התקן.