ל.מ.ל.אור אנרגיה בע"מ נ' גולדשטיין

פסק דין

התובעת חברה המפיצה דלקים ושמנים מכרה לנתבע רכב מסוג מיצובישי מגנום מס' 35-747-35. המכירה התבצעה במהלך סוף שנת 2004 או בסמוך לכך – כך על פי כתב התביעה.

לטענת התובעת הנתבע התחייב לשלם 69,000 ₪, אך מתוך סכום זה למרות שקיבל את הרכב לרשותו שילם 45,000 ₪ בלבד.

הנתבע נותר חייב לתובעת סכום של 27,355 ₪ הנובע מן היתרה בסך 24,000 ₪ וכן 3,335 ₪ בגין דוחות חניה שהצטברו אצל הנתבע.

התביעה הוגשה על סך 34,355 ₪ שכן לדעת התובעת הריבית על הסכום דלעיל היא בסך 7,000 ₪.

התובעת טענה, כי לבית המשפט יש סמכות לדון בתביעה, הן מבחינת מהות והן מבחינת ביצוע מקום העסקה, שהוא זכרון יעקב.

הנתבע הגיש כתב הגנה ללא יצוג וטען, כי בית משפט זה נעדר סמכות מקומית, היות והעסקה נעשתה בהרצליה, שם גם נמסר הרכב, והוא עצמו מתגורר בתל אביב.

על פי החלטתי מיום 22.12.08 עניין הסמכות המקומית יוכרע במשפט, היות וכיום ישנה חשיבות נמוכה יותר לעניין זה.

הנתבע טען, כי הרכב לא נקנה מן התובעת אלא ממר דוד קרופיק, ולכן בינו לבין התובעת אין כל יחסי יריבות.

בהתאם לכך, אכן תוקן כתב התביעה ובמקום התובעת התובע הוא מר דוד קרופיק. הנתבע טען, כי את דוחות החניה אשר נצברו יש לייחס למר קרופיק ולא לו, ואין הוא חייב דבר לתובעת ו/או לדוד קרופיק. אדרבא, מי שהפר את ההתחייבות הוא מר קרופיק שכן מר קרופיק התבקש להסיר עיקול והסרת שעבוד שהוטל על הרכב על ידי מס הכנסה וחברת אלבר, ולהעביר את הבעלות על שם הנתבע והתחייבות זו הופרה. העיקול והשעבוד הוסרו רק ב-17.3.05 ו-10.7.05. עד אז לא יכול היה הנתבע להעביר את הבעלות ברכב על שמו, לא יכול היה לקבל תו חניה אזורי, ולכן כל דו"חות החניה שהצטברו שייכים אך ורק למר קרופיק.

יתר על כן, מר קרופיק הונה אותו, שכן הצהיר בפניו כי הרכב לא היה מעורב בתאונה שגרמה לירידת ערך מסחרית, בשעה שהסתבר בדיעבד, כי הרכב ניזוק קשות בשלדה ובמרכב, מה שגרם לנתבע הוצאות מיותרות בתיקונו.

בדיון שהתקיים ב-5.11.08 טען הנתבע, כי בשל מחדליו של מר קרופיק, לא יכול היה להשתמש ברכב במשך שנה והשקיע בו 15,000 ₪. מר קרופיק לא סיפר לו כלל שהרכב היה בבעלות חברה, והסיבה היחידה שהוא עצמו לא הגיש תביעה כנגדו, היא מתוך יחס כבוד לאביו של מר קרופיק.

הנתבע טען, כי מכר את הרכב וזאת בהפסד.

טענות אלו נדחו על ידי ב"כ התובעת ובמיוחד לעניין הטענה על אי הודעה בדבר העיקול, היות ועיקול זה מצוי ברישיון הרכב.

יתר על כן, מכיוון שהקבלה אותה צרף הנתבע לכתב ההגנה היא על סך 3,500 ₪ בלבד, הרי אין שחר לטענה שהרכב ניזוק בצורה קשה .

לאור המחלוקת בין הצדדים וכתבי הטענות, הוריתי על מעבר לדיון על פי סדר דין רגיל, הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית ובסופו של דבר הסכימו, כי פסק הדין יינתן על פי סעיף 79 א', על סמך החומר שבתיק ועל סמך סיכומי טענות.

תצהיר התובע:

מחיר הרכב אשר נקבע בין הצדדים על סך 69,000 ₪ היה נמוך ב-28,000 ₪ ממחיר המחירון של יצחק לוי, וההורדה היתה בגלל מצבו של הרכב, אשר שימש את התובע בחברה שבבעלותו כרכב משא מסחרי.

התובע הצהיר, כי הנתבע קיבל את הרכב בזכרון יעקב ביום 31.10.04 או במועד סמוך לכך במשרדי החברה ל.מ.ל אור אנרגיה בע"מ.

ראשיתו של התצהיר הוא למעשה חזרה על כתב התביעה, פרט לזהות התובע וטענות משפטיות, לעניין הסמכות המקומית על - פי יעוץ משפטי שקיבל.