כתובה רכוש ומזונות

עובדות

בני הזוג נישאו בתאריך ט' בשבט תשס"ו (7.2.2006) ולהם חמישה ילדים כולם קטינים.

בתאריך א' תמוז תשע"ג (9.6.2013) הגישה האשה תביעה לשלום בית בטענה שהבעל הוא חולה נפש ומתעלל בה נפשית.

בתאריך ט' ניסן תשע"ד (9.4.2014) הגיש הבעל תביעה לגירושין בטענה שהאשה לא מתפקדת בבית, ואובחנה כחולה במחלת נפש (סכיזופרניה) ואף ברחה מהבית. לטענת הבעל כל תלונות האשה עליו הם בדיות הנובעות מההזיות שלה.

ילדי הצדדים חולקו למשפחות אומנה, ראה פרוטוקול הדיון מתאריך כ"ו תמוז תשע"ג (4.7.2013).

בתאריך א' תמוז תשע"ה (18.6.2015) התגרשו בני הזוג.

בפני בית הדין עומדת התביעה הרכושית־הממונית של האשה.

טענות ותביעות האשה

האשה תובעת את הבעל כמה דברים:

א. כתובה – עיקר ותוספת

לדברי האשה מגיע לה כתובה ותוספת, כדין כל בנות ישראל הכשרות, ובפרט שהבעל לדבריה חולה בנפשו והתעלל בה.

סכום הכתובה: עיקר הכתובה מאתיים זוז, ותוספת מאתיים זקוקים.

ב. חצי משכירות הבית המשותף

מאחר שבמשך שנה וחצי מאז התביעה לשלום בית (9/6/13) ועד מכירת הדירה, כסף השכירות שולם לבעל, והאשה לא קבלה ממנו דבר, לאשה מגיע חצי מדמי השכירות.

משכך האשה דורשת מחצית מדמי השכירות על כל התקופה הנ"ל.

ג. מזונות אשה

מתאריך כ"א ניסן תשע"ג (1.4.2013), היום בו האשה עזבה את הבית המשותף הבעל לא זן אותה ולא דאג להוצאות הרפואיות שהיו לה. לפיכך האשה תובעת:

הוצאות לשנה הראשונה על סך 3,500 ₪ לחודש (סה"כ 42,000 ₪).