כתובה ופוליגרף

הצדדים התגרשו ביום ד' בתמוז תשע"א (6.7.2011). עובר לגירושין נחתם הסכם גירושין בין הצדדים, והוא קיבל תוקף פס"ד ביום כ"ה בסיון תשע"א (27.6.2011).

ביום כ"ה באייר תשע"ב (17.5.2012) הגישה האישה תביעה נגד הבעל לתשלום הכתובה.

מושא תביעת האישה המונחת כיום בפני ביה"ד הוא סעיף 42 בהסכם הגירושין.

בסעיף 42 בהסכם הגירושין נאמר: "האישה מוותרת על כתובתה ותוספת כתובה עם סידור הגט."

טענות התובעת

האישה טוענת לבטלותו של סעיף זה. לדבריה הסכמתה לסעיף זה הייתה על בסיס המצב ביניהם כפי שהיה ידוע לה בשעת ההסכם. בדיעבד גילתה האישה כי בעלה העלים ממנה כי עוד בעודם מושאים קיים מערכת יחסים עם אישה אחרת, גויה ילידת פולין, אשר נכנסה להריון ממנו עוד טרם הגירושין ממנה. בעקבות מצב זה, פנתה אותה אישה זרה בחודש ספטמבר 2011 לשגרירות ישראל בפולין והגישה בקשה לקבל אישור להתחתן עם הנתבע היות והיא בהריון מהנתבע.

לא זו אף זו, לאחר ארבעה חודשים מהגט, ביום ד' בטבת תשע"ב (30.12.2011), אף נולדה לו בת מאישה זרה זו.

כל זה הוסתר והועלם כליל מידיעת האישה.

לדברי האישה, הנתבע הוליך אותה שולל בעת הגירושין, אילו ידעה האישה שבה בעת שהוא מנהל עמה מו"מ לגירושין שהיא כלל לא חפצה בהן, הוא מנהל רומן עם הגויה מפולין, לא הייתה מוותרת בשום אופן על כתובתה.

תגובות הנתבע

הנתבע טוען כי אמנם התגרש בפועל ביום ד' בתמוז תשע"א (6.7.2011) אבל הקרע בין הצדדים נוצר עוד קודם לכך הרבה זמן יותר. לדבריו בחודש אפריל 2011 ביקש להיכנס לבית והאישה מנעה ממנו להיכנס ונשאר בחוץ. לדבריו, באותה תקופה עדיין לא היה לו קשר עם אותה האישה ורק בחודש מאי התחיל הקשר.

עוד הוסיף לטעון כי מעבר לאירוע הנ"ל שהתובעת מנעה ממנו להיכנס הביתה, יש לו תמונות והוכחות שבאותם הזמנים הרלוונטיים האישה התהוללה עם גברים. והאישה בעצמה תבעה את הגירושין.

ב"כ הנתבע טוען כי אין לבטל את ויתור האישה משום שהאישה בעצה אחת עם עורך דינה הכינו את ההסכם הגירושין ובו נאמר שהאישה ויתרה על כתובתה וקיבלה קניין.

הדיונים בביה"ד

ביה"ד קיים בנושא זה שני דיונים.

הראשון ביום כ' בסיון תשע"ג (29.5.2013). השני ביום ב' בכסלו תשע"ד (5.11.2013). בדיון הראשון נשמעו טענות הצדדים וב"כ. בדיון השני נערכו באריכות חקירות הצדדים ע"י ב"כ הצד שכנגד.

במהלך הדיון הארוך הוסכם ע"י הצדדים ובאי כוחם, כי פתרונו של תיק זה בנושא חיוב הכתובה, יהיה ע"י בדיקת פוליגרף שיעשו שני הצדדים. תוך שביה"ד מסביר להם היטב את משמעות הדברים ואת הסיכון שכל אחד מהם מקבל עצמו. 

ביה"ד קבע את מכון הפוליגרף "אביר" לביצוע הבדיקה המבוקשת. ביה"ד קבע את השאלות שיישאלו הבעל והאישה, והפנה את הצדדים לביצוע הבדיקה כהסכמתם שקיבלה תוקף של החלטה של ביה"ד.