כתובה, מזונות וביטול צו עיקול

עניינו של פסק הדין שלפנינו בבקשת המבקש לביטול העיקול בדירת המגורים מחד, ותביעת כתובה ומזונות ילדים שהגישה המשיבה מאידך.

תיאור העובדות:

הצדדים נישאו בחופה וקידושין בתאריך כ"ט חשון תש"ס (8.11.99) ולהם שתי בנות תאומות כיום כבנות שבע עשרה שנים. חיי הצדדים עלו על שירטון ולאחר שמונה חודשים ביום כ"ט תמוז תש"ס (1.8.00) הגישה האישה תביעת גירושין.

הצדדים עברו ושבו בבית הדין מספר פעמים ואף נקבע כי האב ישלם עבור מזונות הבנות סך של אלפיים ומאתיים ₪ לחודש (פסק דין מיום י"ג סיון תשס"א (4.6.01)). בסיוע בית הדין ביום ח' תמוז תשס"ו (4.7.06) הסכימו הצדדים להתגרש כאשר לאחר הגט ידון בית הדין בתביעת המבקשת למדור והגדלת המזונות. בית הדין גם הורה על עיקול דירת המשיב ואסר לפנות את האישה והבנות מהדירה עד שתתקבל החלטה בתביעת המדור והמזונות.

בהתאם לאמור הצדדים התגרשו ביום ה' אלול תשס"ו (29.8.06) אך מאז ועד עתה המבקשת לא ביקשה את הגדלת המזונות והמשיב איפשר לה להתגורר בדירתו כנגד חובתו לשאת בתשלום המזונות.

לאחר הגירושין נולד למשיב בן מאישה אחרת שאף לה בן נוסף מאיש אחר. למרבה הצער שני הילדים בעלי צרכים מיוחדים ומשכך ביום י"ט אדר א' תשע"ו (28.2.16) ביקש המבקש כי בית הדין יפסוק את מזונות בנותיו על מנת להסיר את העיקול מדירתו ולאפשר את מכירתה לצורך רכישת דירה חילופית המתאימה לצרכי הילדים.

מנגד, בא כוח המשיבה התנגד למבוקש. לדבריו כבר נקבע בהחלטה הנזכרת מיום ח' תמוז תשס"ו (4.7.06) כי עד הדיון בהגדלת המזונות ופסיקתם יישאר העיקול על כנו, ויש לחשוש שכאשר יוסר העיקול ותימכר הדירה לא יהיה ביד המבקש לשלם את דמי המזונות מאחר ותמורת הדירה תשמש לרכישת דירה חילופית.

כמו כן טען, כי המבקש הסכים בעבר שהמשיבה והבנות ימשיכו לגור בדירה עד לסיום התיכון או הגיע הבנות לגיל שמונה עשרה, המאוחר מבניהם, ולכן לא תבעה האם את הגדלת המזונות. לדבריו, יש ללמוד גם משיהוי הגשת התביעה עד כה, כי המבקש ויתר על זכותו לפינוי הדירה והדבר הפך את החלטת בית הדין הנזכרת לחלוטה. (שורה 65 לפרוטוקול מיום כ"ג סיון תשע"ו 29.6.16).

עוד ציין בא כוח המשיבה כי פינוי הבנות מהדירה לדירה אחרת יגרור גם שינוי מסגרת הלימודים והדבר עשוי לשבש את הצלחתם בבחינות הבגרות ובפרט במקרה דנן בו הורי האם המתגוררים בסמוך, מסייעים לה בגידול הבנות.

בדיון מיום כ"ג סיון תשע"ו (29.6.16) הצהיר בא כוח המבקש כי בעת מכירת הדירה תקבל האם את דמי המזונות לפני רכישת דירה חילופית (שורה 100 לפרוטוקול שם). עוד הוסיף כי אילו המבקש היה תובע בעבר למכור את הדירה הרי שכל תמורת הדירה היתה מעוכבת להבטחת המזונות לאורך השנים (שורה 26 שם). כמו כן הכחיש שהמבקש הצהיר כי הבנות יישארו בדירה עד גיל שמונה עשרה (סעיף 8 לסיכומים תיק 526565/9).

בית הדין הבהיר לצדדים, כי הגם שהמבקש לא תבע עד כה את ביטול העיקול אך גם המשיבה לא תבעה את הגדלת המזונות ובכך בלבד אין סיבה להנציח את המצב מאחר ולכל אחד קיימת זכות תביעה בכל עת (שורות 67-69 שם). אכן בטרם מתן החלטה יש לקבוע תחילה את דמי המזונות והמדור בכפוף לתביעה מתאימה.

בהתאם לאמור, הגישה המבקשת תביעת כתובה ומזונות. לטענת בא כוחה, יש לחייב את המשיב בדמי הכתובה בסך מיליון שבע מאות ושבעים אלף ₪ ויש לחשוש כי במידה והדירה תימכר לא תיוותר למבקשת אפשרות לגבות את כתובתה. כמו כן יש לחייב את המשיב בגין הפרשי הצמדת דמי המזונות שנקבעו בעבר, בסך שבעים ושלושה אלף ומאתיים ₪ כאשר עליהם יש להוסיף הוצאות חינוך ששילמה האם כשישים אלף ₪ וזאת מלבד חיוב המזונות השוטף לעתיד.

בדיון מיום ד' כסלו תשע"ז (4.12.16) הבהיר בית הדין לבא כוח המבקשת כי דמי המזונות שנקבעו בהחלטת עבר הינם צמודים לתוספת יוקר המשולמת לשכירים במשק ולא למדד. זאת ועוד, תביעה להגדלת המזונות הינה מיום התביעה בלבד ומשכך הנספחים הרבים בגין הוצאות עבר שצורפו לתביעה אינם רלוונטיים (שורות 26 – 30 שם).

בא כוח המבקשת ביקש לבחון את עדכון המזונות בהתאם לתוספת היוקר הנזכרת (שורה 87 שם) אך ביום כ"א כסלו תשע"ז (21.12.16) עדכן את בית הדין כי לאחר בדיקתו נמצא שתוספת היוקר עודכנה בחמש עשרה שנים האחרונות פעם אחת בלבד ומשכך דמי המזונות שנקבעו בסך אלפיים ומאתיים ₪ נותרו ללא שינוי.

האם טענה כי שכר הלימוד עבור שתי הבנות הינו כאלפיים ומאתיים ₪ כולל הנסיעות וזאת מלבד שאר צרכים המקובלים (שורות 5 – 7 שם). בא כוחה בקש לחייב את האב בסך של ששת אלפים ₪ מלבד דמי המדור והוצאותיו. (שורות 32-33 שם).

עוד ציין כי עלות שכר דירה תואמת בת ארבעה חדרים הינו כשלושת אלפים וחמש מאות ₪ ומשכך יש לחייב את האב בדמי מדור בסך של אלף וארבע מאות ₪ בגין המדור, מלבד הוצאות המדור (סעיפים 46 - 47 לסיכומים מיום כ"ג אלול תשע"ו 26.9.16 תיק 526565/9 - וזה שלא כמו שכתב ב"כ המבקשת בסעיף 27 לתביעת המזונות מיום כ"ח תמוז תשע"ו 3.8.16 תיק 526565/11 ששכר הדירה הינו כ- 3000 ₪ ויש לחייב את האב בסך שלא יפחת מ- 1200 ₪).

מנגד טען האב כי מחמת נכותו והטיפול הרב בבנו ובבן אשתו הינו מוגבל בעבודתו ומתקיים מקצבאות. לדבריו, גם הטיפול התרופתי הדרוש לילדים אינו בסל הבריאות (שורות 44- 60 שם). בא כוחו הוסיף כי האם בחרה מערכת חינוך פרטית ואין לחייב את האב להשתתף בה כאשר יש מערכת חינוך ממלכתית ללא תשלום (שורות 76- 77 שם).

כאמור המבקשת תבעה גם את כתובתה וזאת לאחר למעלה מעשור מאז התגרשה. לשאלת בית הדין הצהירה בהגינותה כי רק מחמת שהמשיב הגיש תביעה לביטול העיקול ופינוי הדירה תבעה את כתובתה (שורות 110 – 112 שם). בא כוחה הוסיף כי המבקשת לא נשאלה בעבר כלל אודות הכתובה ולא מחלה עליה (שורה 120 שם).