כתב נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק - דין

1.לפני תביעה של גב' ענבר כתב (להלן: "התובעת") לתשלום גמלת שמירת הריון לתקופה מיום 12.1.11 ועד הלידה.

2.התובעת ילידת 1987 היתה בהריון ראשון. תאריך הלידה המשוער 14.7.11.

3.התובעת עבדה כפקידה בחברת הפניקס חברה לביטוח בע"מ.

4.ביום 11.2.11 ניתן לתובעת אישור רפואי לעניין גמלת שמירת הריון מיום 12.1.11 ועד הלידה באבחנה של כאבי גב המחמירים בעמידה... (ההמשך לא ברור).

5.התובעת עברה תאונת דרכים ביום 10.7.07 וכתוצאה ממנה סבלה מכאבי גב קודם להריון.

6.תביעת התובעת לגמלת שמירת הריון נדחתה מהטעם: "בהתאם למסמכים שבידנו לא הפסקת לעבוד לצורך שמירת הריון כאמור בסעיף 58 לחוק".

7.הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי. לפיכך מינינו את פרופ' שנקר כמומחה יועץ רפואי (להלן: "היועץ").

8.היועץ התבקש להשיב: "האם מצבה הרפואי של התובעת נבע מההריון וסיכן את התובעת או את עוברה".

ביום 25.5.12 ניתנה חוות הדעת של היועץ. היועץ סקר את המסמכים הרפואיים אשר בתיקה של התובעת וקבע:

"בהתאם לנתונים הרפואיים המוזכרים, גברת כתב עברה תאונת דרכים בעבר, לפני ההריון, וכתוצאה מתאונת הדרכים סבלה מכאבי גב.

בנוסף לכך, ידוע על תת פעילות של בלוטת התריס, טופלה בהתאם.

בשליש השני של ההריון, שבוע 15-16, פנתה לרופא אורטופד ד"ר שלמה ברונק בתלונה של כאבי גב.

בבדיקה לא נמצאו סימנים נוירולוגים, קיבלה טיפול סימפטומטי בלבד, ניתנה המלצה ל 15 ימי מחלה ומתאריך 12.1.11 (שבוע 15 להריון) הומלץ על שמירת הריון עד הלידה 16.7.11".

היועץ מנתח את תופעת כאבי גב תחתון בהריון:

"מיחוש השכיח ביותר אצל כ50% מהנשים בהריון.

שכיחות זו כפולה אצל נשים שסבלו מכאבי גב לפני כניסתן להריון.

השכיחות עולה ככל שרב מספר ההריונות וככל שגילה של האישה מבוגר יותר.

לא נמצא מתאם בין כאבי גב לבין המשתנים הבאים: גובה, משקל, משקל העובר, או תוספת משקל של האישה עקב הריון.

לכאבי גב תחתון ישנם מספר גורמים הקשורים בהיווצרותם: