כשרות יוחסין

לפנינו בקשת המבקש [פלוני] להיתר נישואין.

המקרה שלפנינו הוא מקרה חמור וקשה וכפי שנביא להלן את פרטי העובדות.

אמו של המבקש הגב' [ר' ג'] נישאה בחו"ק למר [ב' א'] ביום י"א כסלו תשל"א (8/12/1970), במהלך הנישואין נולדו להם ארבעה ילדים בשמות: [... ].

אמו של המבקש הגב' [ר' ג'] הנ"ל התגרשה מבעלה [ב' א'] הנ"ל ביום כ"ה שבט תש"נ (20/2/1990) ועד לגירושיהן הם התגוררו בבית אחד.

המבקש [פלוני] הנ"ל נולד ביום י"ג ניסן תש"נ (8/4/2990)דהיינו חודשיים פחות שניםעשר יום לאחר גירושי אמו.

בבית חולים וולפסון מקום לידת המבקש הנ"ל נרשם בטופס של משרד הפנים כי אביו של המבקש הוא מר [א' ש'].

הרישום נעשה ע"י נציג משרד הפנים בבית חולים וולפסון ביום 12/4/1990 ע"פ טופס הכרת אבהות של משרד הפנים [על ילד שנולד לאשה פנויה]. בטופס מופיע שהן האם הגב' [ר' ג'] והן מר [א' ש'] מצהירים כי אבי המבקש הוא מר [א' ש'], ואכן כך נרשם בתעודת זהות של המבקש כי אביו הוא [א' ש'].

[הרישום ע"י נציג משרד הפנים בבית החולים וולפסון מקום לידת המבקש נעשה בטעות ומתוך מחשבה שהאישה הייתה פנויה. בחוק מרשם האוכלסין סעיף 22 מובא כדלהלן: "לא יירשם אדם כאביו של ילד שנולד לאשה שהייתה נשואה לאדם זולתו בתוך 300 יום שלפני יום הלידה, אלא על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך".]

במעשה בית הדין מבית הדין בירושלים שהוא סידר את הגט של אם המבקש מבעלה [ב' א'] מופיע:

"האשה לא תוכל להינשא ל[א' ש'] וכן לא תוכל לחזור לבעלה."

נוסיף ביום ה' אב תשמ"ח (19/7/1988) [דהיינו שנה וחצי קודם לגירושיה ואחד עשר חודש קודם היכנסה להיריון, אם המבקש נולד לתשעה] התקיים דיון לפני בית הדין בראשות הרה"ג ח' ג' צימבליסט שליט"א בתביעת האישה לגירושין.

בכתב התביעה לגירושין מופיע כדלהלן:

"[...]

מהות התביעה

18 שנה לא מסתדרים בבית

בעיות כספיות

אין חמימות בבית

יחסי אישות בקושי."

ובפרוטוקול הדיון מיום ה' אב תשמ"ח (19/7/88) מופיע כי האישה טענה כי אינה יכולה לחיות עם הבעל וכן שנגעלת ממנו וכן שלא מסוגלת לשכב עמו, והבעל טען כי האישה חוזרת כל לילה בשעה ארבע לפנות בקר ממשחקי קלפים עם גברים ולא רוצה לשכב עמו. [נציין: בכתב התביעה בכתב ידה של האישה מופיע "יחסי אישות בקושי" דהיינו: התקיימו יחסי אישות, אלא שהתקיימו בקושי.]