כשני נ' י.מ. ניהול ואחזקות חדרה בע" מ

החלטה

המשיב הגיש לביצוע שיק ע"ס 44,620.00₪, משוך על בנק מזרחי טפחות בע"מ, ז"פ 08/01/2009.

השיק נמשך מחשבון המבקשת לפקודת המשיב.

בקשת הביצוע מציינת, כי השיק הוצג לפירעון וחולל, וכי שומו ע"ח הסכום הנקוב בו, 13,452.00₪, ובשערוך ליום הגשתה של בקשת הביצוע, 13,452.85₪.

ההפרש בין קרן השיק והסכום ששולם ע"ח הסכום הנקוב בו, הוא סכום הנתבע.

התנגדות המבקשת הוגשה במועד, נסמכת בתצהירו של מר ארז קניגשטיין, המצהיר, כי "..בתקופה הרלוונטית שימשתי כמנהל לוגיסטי של מסעדת גרניטה והעובדות עליהן אני מצהיר ידועות לי מידיעה אישית..."

עוד מוצהר, כי בנוסף לסכום שנזכר בבקשת הביצוע כמשולם ע"ח השיק הנ"ל, שולמו למשיב גם 2,000.00₪ נוספים.

לצד עובדות אלוף מצהיר המצהיר גם, כי נחתם ביום 4/4/10 הסכם בין המשיב לבין ג'אברין מ.א.ג.ד חברה קבלנית לבניין בע"מ (להלן: "החברה"), הסכם. לפי המוסכם שם (נספח "א" לתצהיר), ה"חברה" לקחה על עצמה את החוב של המבקשת, וכן, כי נמסרו למשיב שיקים לכיסוי החוב, (תצלומי השקים מהווים חלק מנספח "א" הנ"ל) לרבות ריבית.

המשיב התחייב להחזיר למבקשת את השיק נשוא ההתנגדות. חלף השבת השיק, הגישו לביצוע, וכך מנסה הוא להיפרע פעמיים בשל אותו חוב, הגם שע"פ המוסכם בהסכם הנ"ל, פקע השיק נשוא ההתנגדות.

בדיון שהתקיים בפני ביום 23/01/2012, נחקר המצהיר. במענה לשאלת בית המשפט השיב, כי אינו מנהל ואינו בעל מניות במבקשת.

במענה לשאלת המשיב, השיב כי אינו נתון תחת הליכי פש"ר וכי לא ניתן לו הפטר בהליכי פש"ר.

העד ציין, כי הינו גרוש מגב' נטלי קניגשטיין, בעלת המנויות המבקשת. הוא חזר על הנטען בתצהיר ההתנגדות, באשר להיעדר חובה על המבקשת לשלם את הסכום הנתבע, והפנה אל נספח "א" הנ"ל, לאישוש אמירתו.

המצהיר לא יכול היה לאשר, כי השקים שתצלומיהם צורפו לצד ההסכם, אכן נפרעו.

סיכומי המבקשת נפתחו בקביעה כי ניתן להסתפק בתצהירו של הבקיא בעובדות המוצהרות, כי המשיב נקט שיהוי בהצגת השיק לפירעון בבנק הנמשך: 4 חודשים לערך חלפו בין מועד הפירעון לבין מועד הצגתו לפירעון של השיק. כשנתיים וחצי חלפו ממועד חילול השיק ועד להגשתו לביצוע.

בין לבין, אירעו לשיטת המבקשת "מספר דברים" בהם תשלום ע"ח השיק כאמור בבקשת הביצוע, וכן 2,000.00₪ כאמור בתצהיר המבקשת. כן נמסרו למשיב השקים נשוא נספח א לתצהיר ההתנגדות, ו"...אין ספק שאם לא כל השקים נפרעו, אז נפרעו ברובם...".

סיכומי המשיב מציינים בפתיח, כי לא ברור מכוח מה מגיש המצהיר תצהיר, שעה שאינו מנהל ואינו בעל מניות במבקשת.

באשר להגשה שעולה מן ההתנגדות, סבור המשיב כי זו אינה אלא הגנת בדים: טענת המבקשת היא, כי אינה חייבת לשלם הנתבע ממנה, בשל האמור בהסכם שצירפה.

עם זאת, מסכם המשיב תוך הפנייה לעברו של סעיף 3 בהסכם האמור, "...כי רק עם פירעון 10 ההמחאות לצד א' לא תהיה תביעה כנגד המבקשת..."

המשיב מפנה לעבר עדות המצהיר בפרוטוקול, בעמוד 2 שורה 20, שם העיד כי אינו יודע אם 10 ההמחאות נפרעו אם לאו.

המשיב מציין, כי המצהיר אשר העיד כי לא נכח במעמד חתימת ההסכם, לא יכול היה לשמוע כי הייתה התחייבות כלשהי (שאין לה זכר בהסכם) לעניין השבת השיק נשוא ההתנגדות לידי המבקשת.