כשמדובר במועמדת בהריון, על המעביד להוכיח כי אי הקבלה לעבודה אינו בשל ההריון.

1.       1.       האם הופלתה התובעת בקבלה לעבודה מחמת הריונה ו/או הורות צפויה? זו השאלה העומדת להכרעה בפנינו. לטענת התובעת יש להשיב על שאלה זו בחיוב בעוד שלטענת הנתבעת התשובה לשאלה זו שלילית.

2.       2.       בטרם נפרט את עובדות המסגרת הרלוונטיות לעניינו, נציין כי התביעה המקורית כללה שני נתבעים נוספים: האחד - חברת MSP פתרונות שיווק בע"מ (להלן - MSP); והשני - מנכ"ל MSP - מר אוהד אשל. התביעה נגד שני נתבעים אלו נמחקה לאחר שהצדדים הגיעו לסכם פשרה מחוץ לכותלי בית הדין ^[1]. כך שנותרנו עם התביעה נגד הנתבעת שעילתה היא אי קבלתה של התובעת לעבודה בנתבעת "מטעמים של הריון ו/או הורות צפוייה" ^[2]. ברקע העובדתי שלהלן יכללו אף עובדות שאינן רלוונטיות במישרין לסוגיה הנתונה להכרעתנו ושנוגעות ליחסי העבודה ששררו בין התובעת ל-MSP והמנכ"ל באשר הן נחוצות להבנת הרקע שהוביל להגשת התביעה נגד הנתבעת. 

הרקע העובדתי

3.       3.        הנתבעת - בזק און ליין היא חברה בת של בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן - בזק). הנתבעת עוסקת בהקמה, ניהול ותפעול של מוקדי שירות לקוחות ומכירות בתחומים שונים ללקוחות מסוגים שונים ^[3].

4.       4.       בתחילת שנת 2004 החליטה בזק להקים מערך של נקודות מכירה בקניונים ובאזורי מסחר ברחבי הארץ בהם נמכרו בעיקר טלפונים אלחוטיים של בזק ^[4] (להלן - פרויקט B -דיגיטל).

5.       5.       לצורך הפעלת פרויקט B-דיגיטל התקשרה בזק עם שותפות בשם 'אפ-סייל מערכי מכירות שותפות מוגבלת רשומה' (להלן - אפ-סייל). בהסכם ההתקשרות שנחתם בין בזק לאפ-סייל (להלן - הסכם ההתקשרות) ^[5] נקבע כי מדובר בהתקשרות "לתקופה של 10.5 (עשרה וחצי) חודשים, החל מיום 15.1.2004 ועד ליום 30.11.2004" כאשר קיימת האופציה להארכת תקופת ההסכם בהסכמה בכתב לתקופה של 12 חודשים נוספים ^[6]. בפועל הוארך תוקף הסכם ההתקשרות עד ליום 31.12.2004 בלבד ^[7].

6.       6.       אפ-סייל עצמה התקשרה עם MSP במטרה למלא אחר התחייבויותיה כלפי בזק ^[8]. לצורך הפעלת פרויקט B-דיגיטל העסיקה MSP חמישה עובדי מנהלה, 70 - 90 אנשי מכירות בכל רחבי הארץ וכן ארבעה מנהלי מכירות אזוריים: מר אבי פאראג' - מנהל מכירות של אזור חדרה והצפון; מר יקי גולדברג - מנהל מכירות של אזור השרון וחלק מאזור המרכז (פתח תקווה ורעננה); מר גבי לוי - מנהל מכירות של אזור הדרום והתובעת - מנהלת מכירות של אזור תל אביב והמרכז ^[9].

7.       7.       התובעת החלה לעבוד ב-MSP בתאריך 11.5.2004 בתפקיד מנהלת מכירות של אזור תל אביב והמרכז. תחת ניהולה של התובעת היו עמדות המכירה שהוצבו בשלושה קניונים: קניון הזהב בראשל"צ, קניון בת-ים ודיזנגוף סנטר בת"א, שבהם הועסקו כשלושים אנשי מכירות ^[10]. תמורת עבודתה של התובעת שולם לה שכר בסיס בסכום של 6,000 ש"ח ברוטו וכן בונוסים ועמלות בהתאם למכירות שבוצעו בקניונים שבניהולה. כמו כן, הועמדו לרשותה של התובעת טלפון נייד, רכב ודלקן.

8.       8.       התובעת נכנסה להריון במהלך העבודה. בסמוך ליום 7.11.2004, בשבוע ה-23 להריונה, סיפרה התובעת למנהלי MSP על הריונה ואמרה להם כי מדובר בהריון בסיכון גבוה עקב מספר הפלות קודמות. ביום 7.12.2004 הורה הרופא לתובעת לצאת לשמירה הריון, אך לטענת התובעת היא המשיכה בפועל לעבוד ב-MSP.

9.       9.       לטענת התובעת ביום 9.12.2004 לערך זומנו כל עובדי הפרויקט ובכללם התובעת למשרדי MSP. באותה פגישה הודיע מנכ"ל MSP - מר אוהד אשל, כי הפרויקט עתיד להסתיים ביום 31.12.2004 וכי בימים הקרובים יזומנו העובדים לשיחות אישיות לגבי המשך עבודתם ב-MSP או בנתבעת.

10.   10.   ביום 15.12.2004 זומנה התובעת למשרדי MSP. כשהגיעה התובעת למשרדי MSP קיבלה לידה מכתב המבשר לה על פיטוריה מן הטעם ש "פרויקט בזק - B Digital שלצורך ביצועו, הועסקת בחברה מסתיים ביום 31/12/04". במכתב צוין כי יחסי העבודה בין הצדדים יסתיימו ביום 31.12.2004 ^[11].

11.   11.   בין לבין, סמוך לחודש 10/2004 נודע לנתבעת כי הפעלת הפרויקט ע"י אפ-סייל ו- MSP עתידה להסתיים בסוף שנת 2004 וכי בזק בוחנת אפשרויות להמשיך בפרויקט במתכונת שונה (להלן - הפרויקט החדש או הפרויקט). בסופו של יום נכרת הסכם בין בזק לנתבעת לפיו החל מיום 1.1.2005 תפעיל הנתבעת עבור בזק את הפרויקט החדש. עוד הוסכם כי הנתבעת תצטרף לפרויקט החדש כמעין שותפה של בזק, כאשר הפרויקט יופעל בהיקף קטן יותר ובאופן ניסיוני למשך כשלושה חודשים בלבד בהם תיבחן הכדאיות הכלכלית בהמשך הפעלתו ^[12]. בפועל הפעילה הנתבעת את הפרויקט החדש במשך שישה חודשים בלבד, קרי - עד ליום 30.6.2005. נציין כי על אף שההסכם שנכרת בין בזק לנתבעת לא הוצג בפנינו, אין הוא רלוונטי לצורך הכרעה בתובענה.

12.   12.   לצורך הפעלת הפרויקט החדש ראיינה הנתבעת, בין השאר, גם את עובדי MSP שעבדו בפרויקט B-דיגיטל. התובעת זומנה אף היא לראיון עבודה יחד עם שני מנהלי אזורים נוספים (מנהל האזור הרביעי - מר אבי פאראג' עזב את העבודה מיוזמתו עוד לפני סיום הפרויקט). ראיון העבודה התקיים במהלך המחצית השנייה של חודש 12/2004, היינו לאחר פיטורי התובעת מ-MSP, ובו נכחו סמנכ"ל הנתבעת - מר עמית גלעד ומנהל המכירות הארצי של הנתבעת - מר אלעד הראל. בין הצדדים קיימת מחלוקת לגבי תוכן הראיון. למחלוקות אלה נידרש בהמשך.

13.   13.   לאחר הראיונות שערכה הנתבעת היא קלטה לשורותיה, בין היתר, שלושה מתוך עובדי המנהלה של MSP, ארבעים וחמישה אנשי מכירות אשר מרביתם הועסקו קודם ע"י MSP וחלקם גויסו ממקורות חיצוניים וכן מנהל מכירות אזורי אחד מבין שלושת מנהלי המכירות האזוריים שעבדו ב-MSP  ושהתראיינו לתפקיד - מר גבי לוי.

14.   14.   כאמור הנתבעת המשיכה להפעיל את הפרויקט החדש במשך שישה חודשים בלבד. לאחר הפסקת הפרויקט הסתיימה עבודתם של כל עובדי MSP שנקלטו בנתבעת ובכלל כך אף עבודתו של מר לוי ^[13].

15.   15.   לאחר שהתובעת ילדה (חודש 2/2005), מילאה MSP לבקשת התובעת טפסים של המוסד לביטוח לאומי (בפנינו הוצגו בקשות התובעת לדמי לידה ולדמי אבטלה) בהם נכתב כי התובעת יצאה לשמירת הריון בחודש 12/2004, שבו עבדה במשך 5 ימים בלבד ^[14].

ההליכים בתובענה

16.   16.   ביום 14.12.2005 הגישה התובעת כתב תביעה נגד MSP, מנכ"ל MSP והנתבעת. בכתב התביעה טענה התובעת כי הועסקה במשותף ע"י MSP והנתבעת; כי פוטרה בשל הריונה מבלי שהוצע לה להמשיך בפרויקט במסגרת העסקה מחודשת אצל הנתבעת ולחלופין להישאר לעבוד בפרויקט אחר של MSP, כפי שהובטח ע"י MSP מראש; כי לא נערך לה שימוע טרם פיטוריה או לאחריהם.

ביום 4.1.2006 הגישו MSP ומנכ"ל MSP כתב הגנה משותף. במקביל הגישה MSP כתב תביעה שכנגד שענייניו חוסר תום לב מצד התובעת בשל אי מתן הודעה מתאימה בדבר הריונה. ביום 13.2.2006 הגישה התובעת כתב הגנה שכנגד. הנתבעת מצידה הגישה את כתב הגנתה ביום 6.3.2006 בו טענה כי מעולם לא הייתה מעסיקתה של התובעת וכי החליטה לקבל לעבודה את מר לוי ולא את התובעת משיקולים עניינים ולא בשל הריון התובעת.