כשכש נ' מדינת ישראל

החלטה

ערר על החלטת בימ"ש קמא אשר שחרר העורר בתנאים מגבילים ובהם מעצר בית מלא.

העובדות הצריכות לעניין: בשנת 2001 הורשע העורר בעבירות של גרם תאונת דרכים ונהיגה בזמן פסילה. בשנת 2009 נתפס העורר כאשר הוא נוהג כשהוא שיכור. תיק זה עומד ותלוי עדיין בבימ"ש לתעבורה. עתה, נתפס שוב העורר כאשר הוא נוהג בזמן פסילה, על פי שיטת הניקוד, ובשעה שהוא נתון להשפעת סמים.

לכאורה, הכלי היעיל הוא פסילת רישיון נהיגה עד תום ההליכים. אולם, נוכח העובדה כי מדובר בנהיגה בזמן פסילה שנייה בעשור האחרון, מוטרדת התביעה ובצדק רב שמא ישוב העורר לנהוג ויסכן עוברי דרך.

אין ספק כי רצף האירועים מקים עילת מעצר. מנגד, על בית המשפט למצוא איזון שבין ההגנה לשלום הציבור לבין הימנעות מפגיעה בעורר במידה שעולה על הנדרש.

אני תקווה כי העורר למד את לקחו בתקופת מעצר הבית המלא שהינה כשבועיים ימים.

אני מתיר אפוא לעורר לצאת לעבודה בימים א עד ה מהשעה 07:00 עד השעה 20:00 וביום ו מהשעה 07:00 עד השעה 15:00, זאת כאשר הוא נתון לפיקוח רצוף ומתמיד של מר שחר מעתוק אשר ייקח את העורר לעבודה, ישהה איתו בזמן העבודה ויחזירו לביתו בתום העבודה. על המפקח לדווח למשטרה על כל הפרה ולקיום התחייבותו יחתום על ערבות בסך 100,000 ₪. מובהר בזאת למפקח כי בכל רגע נתון יכולה היחידה החוקרת להתקשר לטלפון הנייד שלו ולבקש את העורר.

ביתר השעות, יהיה העורר במעצר בית כמצווה עליו על ידי בית משפט קמא.

העורר והמפקח מוזהרים בזאת בכל לשון של אזהרה כי כל הפרה של התנאים, תביא למעצר העורר ולחילוט הערבות אשר נחתמה על ידי המפקח.

ניתנה והודעה היום י"ג תשרי תשע"ב, 11/10/2011 במעמד הנוכחים.

ציון קאפח, שופט

קרן/קלדנית התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: