כרשיש נ' בטוח לאומי-סניף תל-אביב

פסק דין

1.ביום 30.6.11 ניתן ע"י המותב פס"ד הדוחה התביעה להכיר בפגיעה בידיו של התובע כלוטש יהלומים – כפגיעה בעבודה עפ"י תורת הפגיעות הזעירות.

עפ"י פסק דינו של ביה"ד הארצי (עב"ל 2193-10-11 מ- 4.6.12) מונה ביום 13.6.12 מומחה נוסף (ד"ר רון בשוראי; "המומחה הנוסף") והוצגו לו השאלות שנקבעו.

2.בחוות דעתו מ- 1.8.12 קבע המומחה הנוסף כדלקמן:

"א.מהו ליקויו של התובע בידיו? לתובע נרשמה בשנת 2006 אבחנה של CTS BILATERAL. וזאת ככל הנראה על סמך בדיקת ה EMG שעבר באותה שנה שהראתה נזק לעצבי המדיאנוס.

תסמונת תעלת שרש כף יד כוללת תלונות של זרמים רדימות וכאבים בכף היד, ועם החמרת המצב יתכן גם נזק מוטורי המתבטא בחולשת שרירי האגודל. בתסמונת זו ישנם ממצאים מסוימים בבדיקה גופנית, הכוללים רגישות לניקוש באזור העצב הפגוע, רדימות הנגרמת בכיפוף מכוון וחד של שרש כף היד."

משהוברר כי מסמך ד"ר שטרן מ- 3.07 נשמט, הועבר שוב למומחה והוא חוזר על דבריו בחווה"ד, כשסיפא תשובה א' היא כדלקמן:

"בדיקת ה EMG היא בדיקת עזר העוזרת לבסס את האבחנה.

בעיון ברישומים הרפואיים עולה כי התובע לא ציין מעולם תלונות הקשורות לתסמונת זו. לא אצל רופאת המשפחה ולא אצל אורתופדים או נוירולוגים שגם הם עוסקים... לא נבדק גופנית בהקשר לנושא זה ולא קיבל טיפול. מדוע אם כן עבר בדיקת EMG? לא ברור לי.

יתכן שהסיבה לכך קשורה לתלונות רלבנטיות ל- CTS שלא תועדו, או לבלטי הדיסק בצוואר שגם לצורך הערכתם נדרשת לעיתים הבדיקה. ההתייחסויות לשאר בעיותיו הרפואיות של התובע הן מפורטות למדי ולא סבירה כן התעלמות רישומית מתלונה משמעותית ומתמשכת. בכל מקרה – לא ניתן לקבוע אבחנה של CTS בלא שיהיו תלונות, בדיקה גופית או טיפול בתסמונת זו. רק על בסיס בדיקת EMG לא ניתן לקבוע תסמונת קלינית. לכל בדיקת מעבדה כולל EMG ישנו שיעור מסוים של תוצאה חיובית כוזבת ובהעדר כל ממצא קליני לא ניתן לקבוע כאן אבחנה של תסמונת קלינית.

על פי הנתונים שעומדים מולי לא אוכל לקבוע שלתובע יש ליקוי בידיו."

וליתר השאלות, השיב כדלקמן:

"ב.ג.ד. האם ישנו קשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של התובע... לבין המחלה... פגיעה זעירה.. תורת המיקרוטראומה.. או תהליך תחלואתי ממושך או טבעי?

לא הצלחתי כאמור לבסס מציאותה של מחלה או ליקוי אצל התובע, אך אנסה לדון דיון תאורתי המניח שאכן מתקיימת תסמונת תעלת שרש כף יד אצל התובע בשתי ידיו. אם נדון באופן תאורטי על תנאי עבודתו של התובע והסיכוי לגרימת תסמונת CTS הרי ניתן לבסס קשר כזה במנגנון של מיקרוטראומה ליד שמאל הלוחצת את האבן מול אופן הליטוש. (אנרגיה נמוכה עד בינונית בתדירות בינונית גבוהה). ביד ימין לא ניתן לבסס קשר כזה כיוון שכאן הפעלת היד היא סטאטית. כיפוף הגב או הצוואר והשענות על המרפקים אינה רלבנטיים לסתמונת זו.

19 שנים של עבודה במנגנון הגורם לתסמונת שרש כף יד היו אמורות לגרום לסבל, תלונות ממצאים והתייחסות ברישום הרפואי עוד בתקופת עבודתו של התובע כמלטש יהלומים – טרם שנת 98. העובדה שהנושא עלה רק בשנת 2006 (כ- 8 שנים מסיום עבודתו) גם היא איננה תומכת בקשר בין בתנאי עבודתו לתסמונת. אך יכולה להתאים למצב של החמרת מצב.

ו. החמרה של מצבו בידיו? אם נניח שהתסמונת קיימת היא יכולה הייתה להיגרם מסיבות טבעיות, שהוחמרו ביד שמאל לפחות, ע"י תנאי עבודתו של התובע.

ז. מסמך של ד"ר שטרן? אינו מצוי מולי לצערי.

לסיכום – במגבלות המסמכים שהונחו לפני, ובהנחה של התנהגות קלינית סבירה של המחלה, החולה והרופא, לא ניתן לבסס את קיומה של תסמונת תעלת שרש כף יד אצל התובע.

היה והתובע סובל מתסמונת זו וניתן לבסס זאת ע"י מסמכים שאינם לפני (מסמכו של ד"ר שטרן למשל), הרי ניתן להניח קיום של החמרת מצב טבעי עקב תנאי העבודה וזאת ביד שמאל בלבד."

3.בהתאם לבקשת הנתבע ולאחר שנתקבלה עמדת התובע, נתבקש המומחה (החלטה מ- 27.2.13) להשיב על שאלות ההבהרה הבאות: