כרספיל נ' טבריה ואח'

פסק דין

1.בפניי תביעה כספית על סך 31,200 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לתובע לטענתו כתוצאה מדרישות והטרדות, והליכי הוצל"פ שנוקטת נתבעת מס' 1 נגדו באמצעות נתבע 2.

2.תחילת הסיפור היה בכיבוי שריפה ביום 20.4.04. נתבעת מס' 1 נקראה לשכונה של התובע כדי לכבות שריפה. התובע טוען כי הוא לא הזמין את שירותי הכבאות לכיבוי השריפה, כי השריפה לא ארעה בביתו או בחצריו, אלא בשטח סמוך שהוא שטח ציבורי, וכי לא היה כל בסיס לקביעה כי הוא מחויב בתשלום החוב. הוא שלח לנתבעים מספר מכתבים המסבירים כי אינו מחויב בחוב, וכי השריפה לא ארעה בשטח שלו, יחד עם זאת הנתבעים המשיכו להטריד אותו ולנקוט נגדו בהליכים.

3.הנתבעת טוענת כי לבית המשפט אין סמכות עניינית ליתן סעד הצהרתי בדבר תוקף החיוב. הנתבעים טוענים כי התובע מודה כי קיבל דרישה לתשלום החוב בגין אירוע השריפה עוד באותה שנה של השריפה, 2004. הוא פנה לנתבעת מס' 1 מספר פעמים ונתבעת מס' 1 דחתה את טענותיו. בנסיבות אלו בהן השתהה התובע במשך 6 שנים אין להעניק לו סעד הצהרתי כאמור.

נתבעת מ' 1 טוענת כי עקב הזמן הרבה שעבר נפגעה יכולתה להתגונן מפני התביעה.

4.לגופו של עניין טענה הנתבעת כי התובע מנסה להטעות את בית המשפט וליצור את הרושם שהמדובר באירוע שאין לו כל קשר אליו. ביתו של התובע מצוי בשיכון הבנוי בצורה צפופה מאוד, ולכן צוות הכיבוי הגיע לרח' צאלון ומשם פרס את הכוחות שלו לחצר הבית של התובע.

5.נתבע מס' 2 טען להיעדר יריבות בינו לבין התובע, וכי הוא פעל בשם נתבעת מס' 1 לגביית החוב, וכי אין עילת תביעה ישירה נגדו.

6.היום התקיים דיון בפניי בו שמעתי את עדותו של התובע, עדות בנו, עדות מפקד צוות הכיבוי שכיבה את השריפה שבמחלוקת, וכן נשמעו טענות נציגי שני הנתבעים.

7.אמנם אין לבית משפט זה סמכות עניינית ליתן סעד הצהרתי בדבר תוקף החיוב של התובע, אך יש סמכות לבית המשפט להכריע בשאלה זו כשאלה נלווית לשאלה אם התובע זכאי לפיצוי בגין הדרישות וההליכים שנוקטים הנתבעים נגדו. סמכותו של בית המשפט נגזרת מהסעד הנתבע, והסעד כאן הוא סעד כספי של פיצוי בגין הנזקים הנטענים.

8.לאחר ששמעתי את העדויות, לרבות עדותו של מפקד הצוות, התרשמתי כי יש ממש בטענותיו של התובע שהשריפה לא ארעה בביתו או בחצריו. התובע ובנו הותירו בי רושם מהימן ואמין, הגישו תצלום אויר ותמונות המבהירות את גבול חלקתו של התובע לעומת החלקה שבה אירעה השריפה. מפקד הצוות מטעם נתבעת מס' 2 לא סתר את גרסתו של התובע, ולמעשה לא זכר את המיקום המדויק של השריפה, וכן לא ידע לספר ולהסביר על סמך מה הוחלט לחייב דווקא את התובע בהוצאות כיבוי האש.

בדו"ח האירוע שנערך בסמוך לאחר כיבוי השריפה, נ/1, ואשר הוגש ע"י מפקד האירוע, מר שלומי רחמני, צוין כי בעל הרכוש הוא התובע שכתובתו ברח' צאלון טבריה. לא עולה מהדו"ח הסבר או מידע שעל בסיסו נקבע שמו של בעל הרכוש, במיוחד כשמדובר בשריפה שהיא בשדה קוצים ועשביה, כהודאת העד שלומי רחמני, ולא שריפה בבית או בדירה.

9.בנסיבות אלו, אני קובעת כי לא היה בסיס לדרישותיה של נתבעת מס' 1 לחייב את התובע בהוצאות כיבוי השריפה שאירעה ביום 20.4.04.

חשוב להדגיש כי אין מחלוקת שהתובע לא הזמין את צוות כיבוי האש, ומי שהזמין אותם היה אדם בשם דקר שעבד בסטקייה בקרבת המקום.

10.מהות נזקיו של התובע היא למעשה של עוגמת נפש כתוצאה מההליכים שננקטו נגדו. הנזק של עוגמת נפש נמצא בשיקול דעתו של בית משפט ונקבע בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה. במקרה דנן התובע פנה במשך השנים במספר מכתבים והסברים לנתבעים כדי שיפסיקו את פניותיהם אליו, אך לשווא. התובע הגיש לתיק הודעה שמצא על דלת ביתו על ביצוע פעולה בכוח ביום 13.1.11, לאחר שככל הנראה המעקלים לביתו של התובע כדי לבצע הליכי עיקול, בניגוד לטענתה של נציגת נתבע מס' 2 שלא ננקטו נגדו כלל הליכי עיקול.

11.בנסיבות העניין, אני מעריכה את נזקיו של התובע בסך של 2,000 ₪ אשר ישולמו לו ע"י נתבעת מס' 1 תוך 30 יום אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום בפועל.

12.לא מצאתי עילת תביעה בדין כנגד נתבע מס' 2 אשר כל תפקידו היה לייצג בתור עו"ד את נתבעת מס' 1 ולפעול לגביית החוב לו היא טענה. לא הוכח בפניי כי הוא פעל שלא במסגרת תפקידו או תוך התרשלות כלפי התובע, לפיכך התביעה נגד נתבע מס' 2 נדחית.

המזכירות תמציא העתק פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, י"א אדר ב תשע"א, 17 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: