כרמלי ואח' נ' בינדר

החלטה

1.תיק זה הועבר לטיפולי.

2.עיון בכתב התביעה מעלה כי הסעד העיקרי לו עתרו התובעים הינו ביטול הסכם מכר הדירה (וכפועל יוצא מכך, ביטול הערת האזהרה והמשכון שנרשם לטובת הנתבע. ראוי לציין כי על פי אישור רשם המשכונות, הרי שלכאורה המשכון פקע זה מכבר ביום 30.12.2009).

3.בהתאם להוראות סעיף 51(א)(3), בשילוב עם סעיף 40(1) לחוק בית המשפט, התשמ"ד - 1974, כמו גם ההלכה שנקבעה בע"א 476/88 אשתר שושנה נגד נפתלי עליזה, פ"ד מה(2) 749, הרי שבית המשפט המחוזי הוא זה המוסמך לפסוק בסעדים שעניינם מקרקעין, לרבות שאלת ביטולו, תקפותו, ואכיפתו של חוזה מכר דירה. לכאורה, חלק התביעה דנן הנוגע לביטול ההסכם המכר והמשכון, נתון לסמכותו של בית המשפט המחוזי בחיפה ובית משפט השלום נעדר סמכות עניינית.

4.בנוסף, כפי שעולה מנסח הרישום של הדירה נשוא התביעה, הרי שמונה כונס נכסים על הזכויות בנכס ומטבע הדברים, הוא צד נדרש לתובענה נשוא תיק זה, כפי שהוגשה.

5.התובעים יודיעו, אפוא, בתוך 20 ימים מהיום, את עמדתם לעניין מחיקת התביעה ולחילופין, מחיקת הסעדים הנוגעים למכר המקרקעין מכתב התביעה. לחילופין, יגיבו לטענות המקדמיות שהועלו על ידי הנתבע בכתב הגנתו, תוך אותו מועד.

6.הגם שהתובעים העמידו את תביעתם על סך של 650,000 ₪, הרי שהם לא הבהירו בכתב התביעה המתוקן, מהו הסכום בגין כל סעד כספי הנדרש על ידם ובשולי כתב התביעה אף חזרו, משום מה, ועתרו לחייב את הנתבע בסך של 1,000,000 ש"ח. התובעים יתייחסו גם לעניין זה בהודעתם.

7.לעיוני ביום 17.4.2011.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ז אדר ב תשע"א, 23 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: