כרמי נ' שורצברג

החלטה

העניין שבפני, בקשת התובע לבצע מספר תיקונים בפרוטוקול הדיון מיום 20.3.2014.

התובע הגיש את הבקשה חמישה ימים לאחר מועד הדיון, ובבקשה נכללה בקשה לעריכת ארבעים וחמישה תיקונים בפרוטוקול הדיון.

הנתבע השאיר את שאלת עריכת התיקונים לשיקול דעת בית המשפט.

אציין כי מרבית התיקונים המבוקשים הינם מיותרים, ונוגעים לאמירות שאין להן רלוונטיות לשאלות, לתשובות או לעדויות אשר נשמעו בפני, אלא למתח הרב אשר שרר ושורר בין הצדדים, ומיעוט התיקונים הינו רלוונטי לנושא שבמחלוקת.

לאחר בחינת מכלול התיקונים המבוקשים, מצאתי לנכון לתקן את פרוטוקול הדיון בתיקון המבוקש מס' 16 (עמוד 8 לפרוטוקול שורה 29), התיקון המבוקש מס' 18 (עמוד 9 אחרי שורה 13), תיקון מס' 34 (עמ' 6 משורה 30).

יתר התיקונים, לא רק שהותירו טעם עז של קנטרנות לשמה (למשל, תיקון מס' 20, מבוקש "אחרי המילה הזויה צריך להוסיף "אני בטוח שאקבל עליה הוצאות"), אשר הוספתם - אין בה כדי לקדם את פתרון המחלוקת שבין הצדדים, אלא אף הדברים הותירו טעם של הקלטת הדיון בניגוד להוראות הדין (התובע מציין כי רשם את שנאמר, אולם תיקון מס' 45 המבוקש, מהווה תיעוד לאמירות שנאמרו לאחר שהצדדים עמדו באולם ביהמ"ש ללא תיקים, ניירות או כלי כתיבה).

לא ראיתי טעם או הצדקה לתקן פרוטוקול בנוגע לאמירות כלליות אשר נאמרו באולם ביהמ"ש, או הערות שמצאו ביטוין בפרוטוקול הדיון ורלוונטיות למחלוקת שבין הצדדים.

פרוטוקול הדיון אמור לשקף את הנאמר בדיון, מבחינת הדיון המשפטי. אם ביהמ"ש מברך הצדדים בברכת "בוקר טוב" בכניסתם לאולם הדיונים, או אחד הצדדים מציין דבר על מזג האוויר, אין הדבר ראוי להיות בפרוטוקול הדיון.

לא כל דבר ניתן לתעד בפרוטוקול דיון, שכן לעתים קצב הדיבור עולה על יכולת תיעוד בפרוטוקול, ובהתאם נאבקות קלדניות ביהמ"ש פעם אחר פעם "לרדוף" אחר דברי בעלי הדין והעדים, וכאשר מרדף שכזה מתבצע, בית המשפט לעתים אף חוזר על דברי הטוענים בפניו, כמיטב היכולת באותה העת.

לא ראיתי טעם בביצוע תיקונים נוספים לפרוטוקול, ופסק הדין יינתן לגופו של עניין לפי פרוטוקול הדיון, בצירוף 3 התיקונים דלעיל.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ד, 23 אפריל 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: