כרמונה נ' אשת טורס

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לו ולאשתו כפועל יוצא מכך, שלא עודכן על ידי הנתבעת בחובת אשתו הנושאת בדרכון פיליפיני להוציא ויזה לשם כניסה לתורכיה .

1. לטענת התובע, רכש מאת הנתבעת חבילת נופש לתאריכים 2-5 לאפריל 2009 לאנטליה. לטענתו, עת ביצע את ההזמנה ציין מפורשות בפני נציגת הנתבעת כי אשתו מחזיקה בדרכון פיליפיני ואולם, לטענתו השאלה היחידה אשר נשאלה אשתו על ידי נציגת הנתבעת בהקשר זה היתה האם יש לה רישיון שהות בארץ ואולם, לא הובהר לו בשום שלב כי כפועל יוצא מכך, שאשתו מחזיקה בדרכון פיליפיני , היא נדרשת להוצאת ויזה על מנת להיכנס לתחומי תורכיה. לטענתו רק משהגיעו הוא ואשתו אל שדה התעופה במועד המיועד לטיסתם, התברר כי אין לאשתו אפשרות לעלות לטיסה הואיל ואין לה ויזה לתורכיה ומשכך, ירדה לטימיון השקעתו הכספית בחופשה וכן, נגרמה לו עוגמת נפש רבה. זאת ועוד, לטענת התובע, לנתבעת לא נגרם כל נזק מכך שלא ניצל את החופשה בסיכומו של דבר הואיל והנתבעת מכרה את כרטיסי הטיסה שלו לאחר וגם מטעם זה עליה להשיב לו לפחות את עלות החבילה.

2.לטענת הנתבעת, לא נאמר לנציגתה מעולם כי אשת התובע מחזיקה בדרכון פיליפיני וכל שנמסר לה הוא שמה כפי שהוא מופיע בדרכון. לטענת הנתבעת לו הייתה אומרת אשת התובע לנציגתה כי היא מחזיקה בדרכון פיליפיני, היא הייתה מנחה אותה להוציא ויזה הואיל והיא בעלת מומחיות בנושא ומודעת לחובה להוצאת ויזה על מנת להיכנס לתורכיה המוטלת על מי שאינו ישראלי. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי לא מכרה את מקומות התובע בחופשה אלא מקומות פנויים אחרים אשר היו לה בטיסה וזאת, ללקוח אשר הגיע לשדה התעופה על מנת לחפש חבילת נופש מיידית והתעניין במספר סוכנויות. זאת ועוד, לטענתה, לא נזקקה למקומות התובע באופן ספציפי הואיל ובסיכומו של דבר היו על הטיסה עוד שלושה מקומות פנויים מבין המקומות אשר נרכשו על ידי הנתבעת בטיסה. בנסיבות אלו, לטענת הנתבעת,אין להטיל עליה כל אחריות לבעיה בה נתקל התובע ומשכך, יש לדחות את תביעתו.

3. בדיון אשר התקיים בפני, העידו התובע ואשתו וכן, נציגת הנתבעת אשר טיפלה בהזמנת התובע באופן אישי ואשר זכרה את פרטי המקרה.

לאחר שבחנתי את הראיות והעדויות בתיק, הנני מוצאת כי דין התביעה להדחות ולהלן יפורטו טעמי.

4. תחילה ,הנני סבורה כי על הנתבעת כסוכנת נסיעות מוטלת החובה לעדכן את לקוחותיה בדבר מגבלות שונות ובין היתר בדבר הכרח בהוצאת ויזה למקומות שונים אליהם מעוניינים לקוחותיה להזמין מקומות. לענין זה, בת"ק 25237-07-10 מלכה אורן נ' איסתא (12/12/10)(פורסם במאגרים המשפטיים) נקבע על ידי כי :

"בעידן האינטרנט ,אשר מאפשר נגישות של הלקוחות לרכישת בתי מלון וטיסות באופן ישיר ומבלי להיזקק לסוכנות נסיעות, צריך להיות ערך מוסף לפעילותה של סוכנות נסיעות- ערך מוסף, אשר בגינו גובה הסוכנות עמלות.

על ערך מוסף זה, לבוא לידי ביטויו הן ביעוץ אשר ניתן ללקוח טרם רכישת השירות והן, בסיוע ללקוח לאחר רכישתו אל מול ספק השירותים.(לענין זה ראה לדוגמא תק (ב"ש) 2996/06,יעקב מנשה נ' אופיר טורס בע"מ, (פורסם בנבו) )."

לענין זה, אין עוררין כי ישראליים אינם נדרשים להוצאת ויזה לשם כניסה לתורכיה ומשכך, חלה החובה האמורה על הנתבעת רק במידה ואמנם נאמר לה מפורשות , על ידי התובע כי אשתו נושאת דרכון פיליפיני.

5. לאור האמור, הנני נדרשת לבחון האם הוכיח התובע כי אמנם, כטענתו, מסר לנציגת הנתבעת מידע זה.

לענין זה, אמנם עסקינן בבית משפט לתביעות קטנות ומשכך, על פי הדין יכול בית המשפט להגמיש את דיני הראיות וסדרי הדין ואולם, גם בבית משפט זה, חל הכלל הבסיסי ובהתאם לו על התובע מוטלת החובה להוכיח את תביעתו בבחינת :"המוציא מחברו עליו הראייה".

לאור האמור, על התובע מוטל הנטל להוכיח כי אמנם מסר המידע האמור לסוכנת הנסיעות.

בהקשר זה, גירסתו של התובע לא חוזקה בראייה כלשהי וכנגדה העידה נציגת הנתבעת באופן חד משמעי כי לא נמסר לה כל מידע כאמור וכי לו אמנם היה נמסר לה המידע היא היתה מעדכנת את התובע בדבר משמעויותיו וזאת הואיל ולאור ניסיונה רב השנים היא מודעת לחובה בהוצאת ויזה החלה על נושא דרכון פיליפיני לשם כניסה לתורכיה.

בהעדר ראיות חיצוניות לתמיכה באיזו מבין הגירסאות, הנני קובעת כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו , כפות המאזניים מעוינות ומשכך, טענתו להדחות.

6. באשר לטענתו החלופית של התובע ובהתאם לה היה על הנתבעת לזכותו בגין מחיר החבילה הואיל וחבילה זו נמכרה לאחר – הרי שהואיל והוצג בפני מסמך המעיד כי על הטיסה נותרו עוד שלושה מקומות פנויים לטובת הנתבעת ואותו אחר לו נמכרה החבילה לא התייצב להעיד כי אמנם רכש את חבילת התובע באופן ספציפי ולא חיפש באופן אקראי חבילות לרכישה מיידית בין סוכנויות הנסיעות בשדה התעופה – הרי שגם טענה זו לא הוכחה על ידי התובע ומשכך, יש לדחותה.

7. סוף דבר – התביעה נדחית. לאחר ששקלתי לא מצאתי ליתן צו להוצאות.

8.רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין.

9. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים באמצעות הדואר.

ניתן היום, י"ז טבת תשע"א, 24 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.