כריכה שאינה כנה ואינה כדין

המחלוקת הנטושה בין הצדדים נוגעת לסמכות השיפוט של בית הדין הרבני לדון בנושאי הרכוש, המשמורת ומזונות אישה. ב"כ הצדדים הסכימו כי המחלוקת תוכרע במותב של דיין אחד.

עיקרי הטענות

הבעל (להלן: "המשיב") הגיש את תביעה לשלום בית ולחילופין גירושין ביום 5/7/12. בראשו של כתב התביעה תחת הכותרת "מהות התביעה" נכתב: "תביעה לשלום בית ולחילופין גירושין ובכרוך לה רכוש, משמורת קטינים, קביעת מזונות (סעד חילופי) וכל הקשור והנובע מגירושין."

המשיב הגיש בקשה למסירת כתב התביעה כמסירה אישית ולא באמצעות מזכירות בית הדין. בקשתו אושרה בהחלטה שיפוטית, ולדברי בא כוחו של התובע המסירה האישית בוצעה לידי האישה (להלן: "המבקשת") בתאריך 12/7/12, ובאמתחתו אישור מסירה של דואר ישראל. הנתבעת מכחישה את דבר המסירה במועד האמור, ולדבריה מסירת כתב התביעה הייתה באיחור רב, לאחר שהיא כבר הגישה את תביעותיה בנושאי הרכוש המזונות והמשמורת לבית המשפט. משכך, לדבריה יש לראות בתביעתו של המשיב כתביעה שאינה כנה המאיינת את סמכות השיפוט של בית הדין הרבני בתביעות שנכרכו בגירושין.

כמה טענות נוספות העלתה המבקשת נגד סמכותו של בית הדין לדון בנושאים שנכרכו בתביעה הראשית: לדבריה בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון לא ניתן בכלל לכרוך תביעות אחרות בתביעה לשלום-בית אלא בתביעת גירושין, וכאן מדובר בתביעה לשלום-בית. נושא הרכוש הוזכר בכתב התביעה בקיצור נמרץ וללא פירוט - דבר שיש בו כדי לפגום בכנות הכריכה. ובכלל, הוכחת כנות הכריכה מוטלת על כתפי התובע (כאסמכתא לכך היא מפנה לפסיקת העליון בעניין בן יאיר), ואם כן התובע טרם הוכיח בתביעה זו את כנותו.

המשיב התייחס בבקשתו לקביעת הסמכות לעניינה של המצאת כתב התביעה לידיה של המבקשת במועד. בנספח שצורף לבקשה זו הובאה החלטתה של כבוד השופטת נאווה גדיש לפיה בית הדין הרבני הוא שיכריע בנושא הסמכות.

דיון והכרעה

אקדים ואומר כעת את מסקנת הדברים:

נושא הגירושין ושלום הבית הם בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני, וכך נושא המשמורת וסדרי הראיה, הכרוכים מעצם טיבם וטבעם בנושא הגירושין.

סמכות השיפוט בנושאי הרכוש ומזונות האישה אינם בסמכותו של בית הדין הרבני, והם מסורים לבית המשפט לענייני משפחה.

'תביעה לשלום-בית ולחילופין לגירושין' - כנות תביעת הגירושין

המשיב הגיש תביעה שעניינה תביעה לשלום בית ולחילופין גירושין. משמעות הדבר היא שרצונו הראשוני הוא בשלום, אולם מאחר שהוא מודע שהרצוי איננו בהכרח גם המצוי, ובהתאם לנסיבות קיימת סבירות משמעותית כי שלום-הבית כבר לא ישרור, לפיכך הוא מגיש במקביל גם את תביעת הגירושין. זהו בעצם מטבע בן שני צדדים: פותחים בשלום, אך כשהיד המושטת לשלום מושבת ריקם - נפתחת חזית המלחמה, קרי מאבק הגירושין. את הקביעה הזו כבר קבע בשעתו כבוד בית הדין הגדול, ומאז היא מיושמת בבתי הדין הרבניים לדורותיהם. ונצטט מעט מהדברים:

"בין הצדדים תלויה ועומדת תביעת הגירושין של המשיב. ואף על פי שהתביעה לגירושין כאילו חילופית היא לתביעה לשלום בית, הרי גלוי וידוע הוא כי דרכה של תביעת גירושין לעולם כך היא, שטרם היציאה למערכות המלחמה לגירושין, מקדימים בפתיחה לשלום. ואין בלחילופין לגרוע ולפגום בכוחה של תביעת הגירושין.

ואם לא כן, אלא שתביעת גירושין אינה ראויה לתואר זה, אלא רק כאשר היא מוחלטת, בלי פתיחה לשלום, הרי יגיע הדבר לידי כך שכאשר בעל או אשה, יתבע גט, ויבקש שכל עניני תביעה זו יתברר במקום אחד, כפי שהוא זכאי לכך, למען לא יוכרח לכתת רגליו מבית הדין לבית המשפט ומבית המשפט לבית הדין וחוזר חלילה, עם כל ההרפתקאות הכרוכות לגלגולים אלו, לא תהיה לו לתובע זה כל ברירה אלא להיות לא כנה בתביעתו, להטמין בחובו את ההרהורים לשלום, ולדרוש, בניגוד לרצונו, אך ורק גירושין, ללא פתח לשלום, ולו גם כחודו של מחט. וחוששני גם למקרה שתביעה לגירושין כגון זו, ללא דברי שלום ואמת - שלא לשמה, תביא לידי זה שיקויים בו בתובע הזה שמתוך שלא לשמה בא לשמה: לגירושין במוחלט ללא מוצא לשלום" (תיק (רבני גדול) לה/218, פד"ר י' 310, 313; בהרכב הדיינים: הרבנים אליעזר גולדשמידט, יוסף קאפח, מרדכי אליהו).

קביעה נכונה והגיונית זו הוכרה על ידי הפסיקה האזרחית במספר רב של פסקי דין. נפנה למשל אל בג"ץ 6334/96 לאה אליהו נ' בית-הדין הרבני האזורי בתל-אביב פ"ד נג (2) 153, 163, והאזכורים שהובאו בו:

"אכן, כנותה של תביעת גירושין אינה נשללת בשל כך שהתובע מוכן לשקול אפשרויות אחרות מלבד גירושין, ובכלל זה שלום-בית. ראו ע"א 120/62 מאירוביץ נ' מאירוביץ, פ"ד טז 2514, 2518-2517; ע"א 328/67 שרפסקי נ' שרפסקי, פ"ד כב (1) 277; ע"א 866/75 שביט נ' שביט (לא פורסם)."

לאור האמור, תביעת הגירושין הינה כנה, ובית הדין מוסמך לדון בעניין החזקת הילדים והסדרי הראיה הכרוכים מעצם טיבם וטבעם בגירושין.

היעדר פירוט ענייני הרכוש בכתב התביעה

בנושא זה כבר עסקתי במספר החלטות שניתנו על ידי בתיקים אחרים, ואחזור בקצרה על דברים שכתבתי בין היתר בתיק (רבני נתניה) 883485/1 פלוני נ' פלונית: