כריים נ' נוג'ידאת ואח'

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בנצרת (כב' השופטת ע' הוד) מיום 26.2.2012

פסק דין

המבקש תבע את המשיבים כי יפצוהו על נזק שנגרם למכוניתו בהתנגשות עם מכוניתו של המשיב 1, תאונה שנגרמה, לטענתו, באשמת המשיב 1.

בית המשפט קמא שמע את העדים וסופו של יום דחה את התביעה, בפסק דין מנומק היטב.

על פסק הדין מבקש המבקש להשיג, בבקשת רשות ערעור שהניח לפניי, ובה הוא מבקש להסביר מדוע לא הביא עדים לדיון שנקבע לשמיעת ראיות, וטוען לטעות שנפלה מלפני בית המשפט קמא בהבנת חוות דעת כלשהי שהניח לפני השופטת הנכבדה, ובהערכה שגויה של מהימנות העדים.

לאחר עיון בבקשה ובחומר שבתיק בית המשפט קמא לא ראיתי להיענות לה. עניין לנו בבקשה, המבקשת לשנות מקביעותיה העובדתיות של הערכאה הדיונית, ובכגון דא אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב, לא כל שכן כאשר הקביעות העובדתיות מקורן, בין היתר, בהתרשמות בלתי אמצעית של השופטת מן העדים. הדברים יפים שבעתיים כאשר עניין לנו בפסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, שם ההתערבות מצומצמת עוד יותר.

הסבריו של המבקש אודות העדים אותם יכול היה לזמן אינם עשויים לסייע בידו. הדיון בבית משפט קמא נקבע לשמיעת ראיות, ועל המבקש היה לזמן את עדיו. הוא לא עשה כן. עיון בפרוטוקול הדיון מעלה, כי המבקש לא ביקש, בשעת הדיון, לדחות את המשך שמיעת הראיות על מנת להביא עדים. כל שהוא הודיע, שיש לו עדים שראו את שארע, ונראה כי עשה כן על מנת להרשים את בית המשפט בנכונות עמדתו, ולא על מנת להביאם באמת. מכל מקום, הוא כאמור לא ביקש דחיה על מנת לזמנם.

הבקשה נדחית, אפוא.

משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ט אדר תשע"ב, 13 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: