כראג'ה נ' מדינת ישראל ואח'

פסק דין

1. בפניי תביעה לפסק דין הצהרתי, לפיו המיטלטלין המצויים בדירת המבקשת ביפו שייכים

לה בלבד.

2. לדיון בתובענה התייצבו משיבים 1, 2 ו-9, אשר התנגדו לקבלת התובענה.

3. בדיון בפניי צורפה לתיק גם אמה של המבקשת כמשיבה, והיא אף נכחה בדיון. כמו כן, הגיש ב"כ המבקשת רשימת מיטלטלין שסומנה ת/1, רשימה אשר לא צורפה להמרצת הפתיחה.

4. העידה בפניי המבקשת, אשר נחקרה על ידי ב"כ המשיבים שהתייצבו לדיון. כמו כן, העידה בפניי קצרות אמה של המבקשת, החייבת בתיקי ההוצל"פ שבהם הנושים הם יתר המשיבים.

5. לשיטתה של המבקשת, על אף שאמה, המשיבה 12, היא בעלת הזכויות בדירה, והיא אף מתגוררת בה במשך שנים רבות, כל המיטלטלין שבדירה שייכים למבקשת בלבד.

המבקשת גורסת כי בשנת 2010 עברה לגור בבית אמה עם ילדיה, ובאותו מעמד ריהטה את הדירה מחדש לחלוטין, בריהוט השייך לה בלבד, ואין בדירה כל ריהוט אשר שייך לאם, שכן ריהוט זה פונה מהדירה באותו מעמד.

6. לאחר ששמעתי את עדות המבקשת ואמה, ועיינתי במסמכים שצורפו לתובענה, אני סבור כי המבקשת לא עמדה בנטל הראייה המוטל על כתפיה להוכיח את תביעתה, ולפיכך דין התביעה להידחות.

7. סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967, קובע חזקה לפיה כל המיטלטלין המצויים בבית שמתגורר החייב שייכים לו אלא אם כן מוכח אחרת לרשם ההוצאה לפועל. לטעמי, לא עלה בידי המבקשת לסתור חזקה שבדין זו, המצטרפת לנטל הראיה המונח על כתבי המבקשת ממילא.

8. ודוק: בנסיבות שבפניי, אין די בהצהרות סתמיות של המבקשת ושל אמה בתצהיר, לשם הוכחת הבעלות במיטלטלין שבדירה.

המבקשת לא טרחה לצרף לתצהירה מסמך כלשהו המוכיח את הבעלות במיטלטלין, דוגמת קבלות אודות הרכישה, ולו באופן חלקי, לגבי חלק מהמיטלטלין.

אזכיר, כי לשיטת המבקשת היא עברה לגור בבית אמה לפני זמן לא רב, בשנת 2010, דבר שמאפשר שמירה של חלק מהקבלות או איתור שלהם במקומות שבהם נרכשו.

המדובר במיטלטלין רבים, כעולה מת/1, כולל טלוויזיות, מדגמים שונים ומוצרי חשמל אחרים, שהיה ניתן להביא ראיות על רכישתן על ידי המבקשת.

המבקשת כשלה מלעשות זאת ולפיכך אין לה להלין על עצמה.

9. זאת ועוד, גרסת המבקשת ואמה, לפיה הדירה כולה רוקנה מהמיטלטלין השייכים לאם שהיו בה באותה העת, איננה אמינה בעיניי ואיננה סבירה.

האם הודתה בחקירתה כי היו בדירתם מיטלטלין שונים, שהיו דרושים לה באותה העת, אבל לדבריה "הבת שלי זרקה את הכל" (ראה עמ' 4 לפרוטוקול שורות 16-18).

עדות זו, כמו גם עדותה של המבקשת, אינן מקובלות עליי ולא ראיתי מקום לבסס עליהן ממצא כלשהו. נסיון החיים מלמד כי אדם לא משליך סתם כך את כל מטלטליו ביום בהיר אחד, בשל כך שילדו עובר לגור עימו.

10.אכן, סביר להניח כי חלק מהמיטלטלין שמופיעים בת/1 אכן שייכים למבקשת, דוגמת מיטת תינוק וכיוצא בזה.

המבקשת לא טרחה להבחין במיטלטלין שלטענתה שייכים לה לבין מיטלטלין השייכים לאם, וגם לא הוכיחה בעלות במיטלטלין שעל פניו יתכן ששיכים לה, ולכן אין מנוס מדחיית התביעה כולה.