כץ נ' מלין ואח'

פסק דין

בפני תביעה בהתאם לחוק איסור לשון הרע ולחוק עוולת מסחריות.

טענות התובע :

התובע טוען כי הינו בעלי עסק בשם "אשכול" העוסק בפרסום והוצאה לאור של מוצרי דפוס ואינטרנט כמו גם עיתון מקומי בשם "א-לה כפר", ספרים וחוברות תיירות בשם "פנאי", מדריכי טלפון ופורטל תיירות באינטרנט. לטענת התובע, בעיתון "עלי ורדים" אשר יוצא לאור באמצעות הנתבעת 2, שהנתבע 1 הינו בעליה כמו גם משמש עורך העיתון דלעיל , פורסמה כתבה בעניינו של התובע המהווה הוצאת דיבה ולשון הרע וכן פרסום כוזב בניגוד לחוק עוולות מסחריות. לטענת התובע הפרסום פגע בצורה מכוונת בשמו ובעיסוקו וכן גרם לו לנזקים רבים ישירים ועקיפים.

לטענת התובע, כאמצעי לפיתוח עיסקו, הוא ביקש להתקשר עם חברה בשם "הירדן 1 בע"מ" באמצעות מנהלה מר אוריאל בן אור ז"ל, ולהקים שותפות בשם "אשכול". לטענת התובע, למר בן אור היתה שליטה בנתבעת 2. התובע טוען כי כאשר נוכח שמר בן אור המנוח מבקש להשתלט על עיסקו שלו, הוא לא מילא אחרי תנאי הסכם השותפות. מר בן אור ז"ל פנה אל ביהמ"ש המחוזי בחיפה בבקשה למתן צו מניעה כנגד התובע. לטענת התובע, לא ניתן צו מניעה במעמד צד אחד אלא ניתן צו ארעי המונע הימנו ביצוע פעולות מסוימות בשותפות ובדיון במעמד שני הצדדים, נמחקו מאוחר יותר, התובענה כולה והבקשה למתן צו מניעה.

אלא שלטענת התובע, פורסמה בעיתון "עלי ורדים" אשר כאמור יוצא לאור באמצעות הנתבעת 2, כתבה ובה נכללו פרטים בלתי נכונים אודות שיתוף פעולה בינו לבין הנתבעים, לא צויין כי בשותפות מתנהל הליך משפטי , נרשם כי ניתן צו מניעה כנגד התובע וכי הוא עשה פעולות לא חוקיות בחברה אשר בבעלותו וגרם לפגיעה קשה בתפקוד החברה ובעובדיה. לטענת התובע תגובתו לכתבה כלל לא נתבקשה. התובע טוען כי אף דרישתו לפרסום כתבה המפרטת את העובדות הנכונות בעיתונם של הנתבעים, לא נענתה.

עוד טוען התובע כי בשתי מודעות שונות נוספות, פורסם כי התובע והנתבעים פועלים יחדיו בשיתוף פעולה ומוצרי "פנאי" אשר בבעלות התובע פורסמו בצירוף מס' הטלפון של הנתבעת 2 ומר אוריאל בן אור ז"ל. עניין זה גרם לפניית קהל היעד של התובע אל הנתבעים וכתוצאה מכך, ירדה באופן משמעותי הכנסת התובע. אף פניית התובע אל הנתבעים בעניין זה לבל יפרסמו את המודעות האמורות, העלתה חרס.

התובע טוען כי כתוצאה ממעשיהם אלו של הנתבעים נגרמו לו, כאמור, נזקים משמעותיים ומכאן תביעתו זו.

טענות הנתבעים :

הנתבעים טוענים כי התובע מכר את זכויותיו ב"אשכול" לחברת ירדן 1 – החברה בבעלותו של מר אוריאל בן אור ז"ל, ולפיכך לא היו לתובע במועדים הרלבנטיים לפרסום כל זכויות ב"אשכול".

הנתבעים מכחישים פרסום אשר יש בו משום לשון הרע. לטענתם, התובע עצמו היה שותף בניסוח הכתבה וזו פורסמה לאחר שינויים והשמטות אשר ביצע בה הנתבע 1. משכך, טוענים הנתבעים כי לא היה מקום לקבלת תגובתו של התובע לכתבה כפי שהתפרסמה. לטענת הנתבעים ניתן צו מניעה כנגד התובע וכי הפרסום לפיו עשה התובע פעולות בלתי חוקיות הינו ציטוט מכתבי טענותיו של מר אוריאל בן אור המנוח בתביעה שהוגשה כנגד התובע. לטענת הנתבעים, אכן סוכם על שיתוף פעולה עם התובע ולכן הפרסום אודותיו הינו אמת לאמיתה. משכך, לטענת הנתבעים, אין מקום לפרסום תיקון או התנצלות לפרסום אשר הינו אמת גמורה ונבע מתום לב.

הנתבעים מכחישים את נזקיו הנטענים של התובע וטוענים כי הפרסומים אינם בגדר לשון הרע. לחלופין, טוענים הנתבעים כי מדובר בפרסומים מוגנים עפ"י סעיף 13(7) לחוק איסור לשון הרע, הפרסומים הינם אמת ויש בהם עניין ציבורי וכן נעשו בתום לב וכוללים דיווח הוגן ונכון על ההליכים המשפטיים בין הצדדים.

לטענת הנתבעים מדובר בפרסומים החוסים תחת חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, אינם חורגים מגדר הסביר ומשכך יש לדחות את התביעה.

דיון והכרעה :

התביעה מתייחסת לשתי עילות. האחת בהתאם לחוק איסור לשון הרע , תשכ"ה 1965 ואילו האחרת הינה בהתאם לחוק עוולות מסחריות , תשנ"ט 1999.

אפנה תחילה לבירור עילת התביעה הנוגעת ללשון הרע.

האם אכן מדובר בלשון הרע (כהגדרת סעיף 1 לחוק) ?

המדובר בכתבה אשר פורסמה ביום 1/9/07 וכללה ארבע כותרות משנה מודגשות בכתבה "ראש אחד", "המדע החדש" "כולם אמורים להרוויח" ו"צו מניעה כנגד אייל כץ, מנכ"ל אשכול לשעבר".

התובע טוען כי בכתבה הוצג כאילו אכן קיימת שותפות בין "אשכול" אשר בבעלותו לחברת "ירדן 1" ובעליה מר אוריאל בן אור המנוח.

עיקר תביעת התובע התרכזה באמור בכותרת המשנה האחרונה ומפאת חשיבות הדברים הם מצוטטים להלן :