כץ לאוניד נ' שלמה חברה לביטוח ואח'
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות באר שבע |
1297-09
19.7.2010 |
|
בפני : אור אדם |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: כץ לאוניד |
: 1. שלמה חברה לביטוח 2. מאיר הורביץ |
| פסק-דין | |
פסק דין
התובע הגיש תביעה זו ע"ס 4,500 ₪ לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לו בתאונת דרכים בבאר-שבע בחודש אפריל 2009. התובע תבע את הנהג שפגע בו, הוא הנתבע 2, ואת המבטחת של הרכב הפוגע, הנתבעת 1.
אין מחלוקת בין הצדדים כי ארעה תאונת דרכים. אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע 2 נסע אחורנית ופגע ברכבו של התובע מאחור – כך שהאחריות לתאונה מוטלת על הנתבעים.
המחלוקת בתובענה היא תמוהה וביזארית – והיא בעיקרה לגבי מועד התאונה.
תקנה 9 (5) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד 1984, קובעת כי חלק מהותי מעילת התביעה הוא "אימתי נולדה". זכותו של הנתבע לדעת מתי, לטענת התובע, ארעה העוולה ובהעדר תאריך מדוייק – נפגעת הגנתו של הנתבע.
יחד עם זאת, אין לשכוח כי מדובר בהליך של תביעות קטנות, ובתובע שאיננו מיוצג, ולכן אפשרתי לתובע לתקן את המועד בתביעתו, בכפוף לתגובה מצד הנתבעים.
בכתב התביעה טען התובע כי התאונה ארעה ביום 15.4.09. כך טען גם בפני השמאי שבדק את רכבו, שרשם תאריך זה על חוות הדעת. בסופו של דבר, לאחר בדיקות שעשה התובע לאחר הדיון בבית המשפט, הגיע התובע למסקנה כי התאונה ארעה ביום 2.4.10.
כתב ההגנה הוגש עוד ביום 27.8.09, וכבר אז טענו הנתבעים, כי מועד התאונה היה 23.4.09 ולא 15.4.09 כמצויין בתביעה. הנתבעים אף הוסיפו וטענו, כי המועד המצויין בתביעה, 15.4.09, הוא יום חג, בו הנתבע 2 איננו מגיע לבאר-שבע. כבר אז יכול היה התובע לבדוק את המועד באופן יסודי, ולבוא לדיון בבית המשפט כאשר ברור לו מהו מועד התאונה. אדגיש כי עניין זה חייב לבוא בחשבון בפסיקת הוצאות לחובתו של התובע, גם אם אקבל את גרסתו כי התאונה ארעה ביום 2.4.09.
ובמה החשיבות הגדולה של מועד התאונה? אין מחלוקת כי חוות דעת השמאי מטעמו של התובע ניתנה ביום 20.4.09, ולכן אם התאונה ארעה במועד לו טענו הנתבעים, 23.4.09, הרי שחוות הדעת ניתנה לפני התאונה. לעומת זאת אם התאונה ארעה ביום 2.4.09, לפני שהרכב נבדק ע"י השמאי, כי אז יש לאמץ את חוות דעת השמאי, בהעדר כל חוות דעת נגדית.
בדיון בבית המשפט ביום 26.4.10, העיד התובע, כי אשתו נכחה עימו בעת התאונה. אשת התובע יצאה לחו"ל ביום 22.4.09, ולכן התאריך 23.4.09 איננו נכון (ע' 2 ש' 17 לפרוטוקול ; ע' 4 ש' 19-26 לפרוטוקול). גם אשת התובע גב' כץ, העידה כי נכחה בתאונה, והציגה בפני בית המשפט את הדרכון לפיו יצאה מן הארץ ביום 22.4.09. (ע' 4 ש' 19-26 לפרוטוקול).
הנתבע 2 לא הכחיש כי היתה אשה יחד עם התובע בעת התאונה, והגב' כץ זכרה את הנתבע 2. אני מקבל איפוא את עדותה של גב' כץ, וקובע כי לא יתכן שהתאונה התרחשה ביום 23.4.09, כפי שטוען הנתבע 2, משום שבמועד זה לא שהתה אשת התובע בארץ.
באשר למועד הנכון של התאונה, בהמשך הדיון, כאשר הוצג לתובע כי יום 15.4.09 היה יום שבתון שני של פסח, הודה התובע כי ייתכן וטעה בתאריך, אבל טען כי בוודאות היתה התאונה לפני הערכת הנזק ע"י השמאי ביום 20.4.09. התובע הכחיש כי היתה לו תאונה אחרת לפני התאונה עם הנתבע 2 (ע' 4 ש' 6 לפרוטוקול).
התובע ביקש לבדוק בפלטי הטלפון שלו את הפניה לביטוח, ובאמצעותה לגבש עמדה לגבי מועד התאונה. הוא אף הסכים כי אם לא יצליח להביא אישור על פניה לחברת הביטוח לפני 20.4.10, ימחוק את התביעה (ע' 4 ש' 15-17 לפרוטוקול). הצדדים הסכימו בדיון, כי התובע היא רשאי להגיש אסמכתאות לכך שפנה למשטרה ולביטוח עוד לפני 20.4.09, ובית המשפט יתן את הכרעתו ללא דיון נוסף.
לאחר הדיון, הגיש התובע הודעה לבית המשפט, בה טען כי לאחר בירור הגיע למסקנה כי התאונה ארעה ביום חמישי 2.4.09.
התובע צירף טפסי פלט שיחות טלפון, לפיהם עוד ביום 2.4.09 נערכה שיחה למשטרה, ביום 6.4.09 נערכה שיחה ממקום עבודתו לנתבעת 1, וביום 19.4.09, נערכה שיחה ממוסך "המומחה" לנתבעת 1.
נתונים אלה מלמדים, כי עוד לפני חוות דעת השמאי שנערכה ביום 20.4.09, נעשו פניות לנתבעת 1. המסמכים הועברו לתגובת הנתבעים, אולם לא ניתן כל הסבר לנתונים אלה. הנתבעת 1 נמנעה מלהביא הסבר אחר כלשהוא לפניות אליה לפני חוות דעת השמאי.
אשר על כן, אני מקבל את טענתו של התובע כי התאונה ארעה ביום 2.4.09. לנוכח העובדה שאין מחלוקת כי הנתבע 2 אחראי לתאונה, לנוכח עדות התובע כי לא היו תאונות אחרות וכל הנזק שבחוות הדעת הוא מתאונה זו, ובהעדר חוות דעת נגדית, אין לי אלא לאמץ את חוות דעת השמאי.
הנזק הישיר לרכבו של התובע, עומד לפי חוות דעת השמאי על 3,500 ₪, שאף שולמו בפועל לפי חשבונית שצורפה, ושכר טרחת השמאי על 500 ₪ נוספים, ובס"ה 4,000 ₪.
כאמור לעיל, הבלבול של התובע בתאריך התאונה, והתנהלותו הקלוקלת, הביאו לטרחה רבה ומיותרת לנתבעים. לפיכך, למרות שהתובע זכה בתביעה, אני מוצא לנכון לנכות מסכום הפיצוי בו חייבים הנתבעים, הוצאות בסך 850 ₪ לחובתו של התובע.
אשר על כן, ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובע סכום של 3,150 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 22.7.09 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|