כץ ואח' נ' איי. אי. ג'י. חברה לביטוח בע"מ ואח'

נגד

צד ג'

יוסי בטיטו

פסק דין

בפניי תביעת התובעים לקבלת פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לרכבם, רכב מונית מסוג פולקסווגן (להלן: "המונית"), עקב פגיעתה בתאונה מיום 27.10.09.

התובע 1 הינו הבעלים של המונית ושל פוליסת הביטוח שביטחה את המונית. התובעת 2 הייתה בכל המועדים הרלבנטיים לתאונה, הנהגת במונית.

כאמור לעיל, המונית נפגעה בתאונה מיום 27.10.09. בעקבות התאונה, התובעים פנו לנתבעת, שביטחה את הרכב הפוגע בכל המועדים הרלבנטיים לתאונה. הנתבעת הודתה בחבות מבוטחה ושילמה לתובעים חלק מהפיצויים בגין נזקי המונית.

לטענת התובעים נזקיהם עמדו על סך של 35,236 ₪ לפי הפירוט שלהלן: נזק על פי חוות דעת שמאי בסך של 28,990 ₪, שכ"ט שמאי בסך של 1,205 ₪, ירידת ערך בסך של 3,212 ₪, עוגמת נפש ואובדן ימי עבודה בסך של 2,000 ₪.

הנתבעת שילמה לתובעים סך של 22,186 ₪ והתובעים מבקשים לחייב את הנתבעת לשלם להם את יתרת הפיצוי בסך של 13,050 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התאונה ועד היום.

הנתבעת טענה, כי לתובעים לא מגיעה יתרה כלשהי. לטענתם, שמאי מטעם הנתבעת בדק את המונית לאחר התיקון ומצא כי מספר חלקים שצוינו בחוות דעתו של השמאי מטעם התובעים, לא הוחלפו בפועל ולא היה צורך בהחלפתם. הנתבעת פיצתה את התובעים בהתאם לחוות דעתו של השמאי מטעמה שהעריך את נזקי המונית בסך של 20,410 ₪. הנתבעת הכירה בירידת הערך של המונית וזאת בסך של 2,312 ₪, אך סכום זה הועבר לבנק הפועלים שלטובתו רבץ שעבוד על המונית. הנתבעת הפחיתה מהפיצוי המגיע לתובעים את עלות שכר טרחתו של השמאי מטעמם.

נוכח טענת הנתבעת נשלחה הודעת צד ג' כנגד בעל המוסך בו תוקנה המונית לאחר התאונה, מר יוסף בטיטו. למותר לציין, כי חרף ההזדמנויות שניתנו לתובעים לצרף את מר יוסי בטיטו כנתבע נוסף בתיק, הם לא עשו כן והם עמדו על טענתם, כי מלוא החלקים שהוזמנו על ידי צד ג' הותקנו במונית.

ביום הדיון שהתקיים בפניי העידו התובעים בעצמם, השמאי מטעמם מר נתח יצחק, וכן בעל המוסך צד ג'. מטעם הנתבעת העיד השמאי מטעמה, מר אילן ישראל.

התובעים טענו כי הם ראו את החלקים נשוא המחלוקת מותקנים ברכבם לאחר פירוק החלקים שניזוקו בתאונה. התובעים טענו עוד, כי בעל המוסך ביקש מהם לשמור את החלקים שפורקו מהמונית אך הם סירבו לעשות כן מאחר ואין להם היכן לאחסן את החלקים הנ"ל. בעל המוסך טען, כי בנסיבות אלו הוא לא שמר את החלקים וכי בכלל אסור לו לשמרם אצלו במוסך.

השמאי מטעם התובעים בדק את הרכב לפני התיקון ובמהלך התיקון, צילם את החלקים שפורקו מהמונית, וכן צילם את החלקים החדשים שהותקנו במונית. השמאי נשאל, במהלך חקירתו הנגדית האם בדק את המונית לאחר התאונה ותשובתו הייתה: " לא צילמתי את גמר התיקון, רק לפני הצבע, כאשר החלקים החדשים מורכבים על הרכב" (ראו: עמ' 8 לפרוטוקול, שורות 4-5). השמאי מטעם התובעים נשאל עוד שמא תתיכן אפשרות ולו תיאורטית שהחלקים החדשים הותקנו, צולמו ולאחר מכן הוחזרו החלקים הישנים, ותשובתו הייתה: " הכל יכול להיות" (ראו: עמ' 8 לפרוטוקול, שורות 22-23).

התובע טען כי ראה במו עיניו את החלקים שפורקו מהמונית (ראו: עמ' 12 לפרוטוקול, שורות 5-6). אך, התובע העיד מקודם, כי מרגע שהמונית נכנסה למוסך ועד גמר התיקון, הוא לא היה במוסך (ראו: עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 4-5).

כאמור לעיל, מר יוסי בטיוט העיד אף הוא מטעם התובעים. אם כי, עדותו לא היה בה כדי להוכיח את טענת התובעים, ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי (מאזן ההסתברויות), כי מלוא החלקים החדשים נותרו ברכב בגמר התיקון. בעדותו של צד ג' נפלו מספר סתירות היורדות לשורשו של העניין ושהיה בהן כדי לפגום במהימנות עדותו. צד ג' טען שלא ניתן להחזיר חלק מקורי שהורכב (ראו: עמ' 9 לפרוטוקול הדיון, שורה 22) וכי כל החלקים החדשים שהוזמנו הותקנו במונית (ראו: עמ' 9 לפרוטוקול, שורה 3). צד ג' הגיש במהלך הדיון עותק מחשבונית מס מספר 2/85247 מתפארת חלפים (1981) בע"מ, וטען כי כל החלקים המפורטים בחשבונית זו נרכשו עבור המונית הותקנו בה ושלל כל אפשרות לייחוס חלק כלשהו מהחלקים שהוזמנו לרכבים אחרים או לתאונה אחרת ועמד על כך, שכל החלקים שייכים למונית התובעים (ראו: עמ' 10 לפרוטוקול, שורות 6-8, שורות 11-12 ושורות 13-15), וכשנשאל אודות האפשרות שמא הוחזרו חלקים כלשהם לאחר הזמנתם במקרה הנדון הוא השיב: " אני לא זוכר זה היה לפני שנה" (ראו: עמ' 10 לפרוטוקול, שורות 4-5). צד ג' חזר וטען, שאינו זוכר אם ניתנה לו תעודת זיכוי עבור חלק מהחלקים שנרכשו על ידו לצורך התקנתם במונית (ראו: עמ' ראו: עמ' 11 לפרוטוקול, שורות 3-4). אלא מאי? הנתבעת הציגה לעיונו של צד ג' חשבונית זיכוי מיום 18.11.09 (מוצג נ/1) המראה בעליל, כי שלושה פריטים מתוך החשבונית שהוגשה על ידי צד ג', הוחזרו לתפארת חלפים (1981) בע"מ, וצד ג' הזדכה בגינם. מדובר בשלושת החלקים שלהלן, כששתי החשבוניות (זו שהוגשה על ידי צד ג' וזו שהוגשה על ידי הנתבעת, מוצג נ/1) מפרטות אותם מספרי פריטים: קורה למגן, ספוילר וגומי אטימה.

צד ג' שתק ולא נתן כל מענה או הסבר לממצאים שעלו ממוצג נ/1.

כנגד עדויות התובעים המפורטות לעיל, וכנגד הסתירות בעדותו של מר בטיטו ואי מתן הסברים אודות הזיכוי עבור שלושת הפריטים המפורטים במוצג נ/1, עומדת עדותו של השמאי מטעם הנתבעת מר אילן ישראל. אקדים ואציין, כי עדות זו יצרה עלי רושם אמין ומהימן ביותר. עדותו של מר אילן אף מתיישבת עם מוצג נ/1 שצד ג' נמנע מהצגתו בפני בית המשפט. דבר האומר דרשני.

כעולה מעדותו של מר אילן, הוא בדק את המונית לאחר התיקון וראה כי אותם שלושה חלקים שצד ג' הזדכה בגינם לא הוחלפו וגם לא היה צורך בהחלפתם (ראו: עמ' 11 לפרוטוקול, שורות 9-16).

צד ג' טען, כי במועד שבו הגיע השמאי מטעם הנתבעת למוסך, החלקים שפורקו מהמונית כבר לא היו אצלו במוסך (ראו: עמ' 10 לפרוטוקול, שורות 28-31). מנגד, שמאי הנתבעת ציין, כי במעמד ביקורו במוסך, צד ג' סירב להציג בפניו את החלקים שפורקו מהמונית והוא אמר כי יבוא עם החלקים לבית המשפט. השמאי מטעם הנתבעת ציין עוד, כי צד ג' לקח את התובעת והראה לה את החלקים (ראו: עמ' 11 לפרוטוקול, שורות 22-25). כאמור, עדותו של שמאי הנתבעת יצרה עלי רושם אמין ומהימן ביותר. עדותו של שמאי הנתבעת נתמכה בעדותה של התובעת שתשובתה לשאלה בהקשר זה הייתה מעורפלת וחסרת כל היגיון. התובעת נשאלה: " זה נכון שבעל המוסך לקח אותך והציג בפנייך את החלפים שהוחלפו, בתוך המוסך, בעוד לשמאי מטעמנו הוא לא אפשר?" ותשובתה הייתה: "בעל המוסך אמר שיש לו את החלפים, יתכן ורצה להציג לי אותם, אבל הם לא היו במוסך, אם אתה רוצה לבוא לראות תבוא, אבל הם לא נמצאים במוסך. זה היה מזמן בקרות התאונה". עינינו הרואות, כי החלק הראשון של תשובת התובעת אינו מתיישב עם חלקה השני של התשובה וניכר היה כי התובעת ניסתה לשפר תשובתה, אך הדבר לא עלה בידה. התובעת למעשה, דיברה על שני מצבים שונים (המועדים הסמוכים לתאונה לעומת חודש מאוחר יותר, עת ביקר שמאי הנתבעת במוסך צד ג'), עירבבה ביניהם ותשובתה הייתה בלתי מובנת. על כן, נציג הנתבעת המשיך בחקירתו הנגדית ושאל את התובעת: " היה לבעל המוסך את החלפים, כשהשמאי שלנו הגיע איתך למוסך?" ותשובתה הייתה: "לא היו במוסך החלפים. אין לי מושג אם היו לו במקום אחר". תשובתה של התובעת הינה תשובה מתחמקת ובלתי משכנעת.