כפיית קשר בין אב לקטין באמצעות סנקציה כספית, המוטלת על אם מסיתה.

1.         חלפה כמעט שנה מאז הדיון הקודם ביום 17.11.09, אשר בסיומו נקבעו הסדרי קשר בין

האב לקטין ........, בן ה-13 (להלן: " הקטין") במרכז קשר. בהחלטה אשר ניתנה בתום הדיון הנ"ל, נקבע במפורש כי באם לא יתקיימו המפגשים, תישקל הטלת סנקציה מתאימה כנגד ההורה אשר בעטיו לא התקיים המפגש.

2.         מאז ועד היום, על אף שהתקיימו מפגשים טיפוליים של עו"ס הגב' ........... עם

הקטין ועם ההורים, ברמת התוצאה לא קרה דבר: הקשר לא חודש. יתרה מכך, כפי העולה מהתסקירים האחרונים ומדברי פקה"ס בדיון האחרון (מיום 11/11/10), כל אחד מההורים התבצר בעמדתו, כאשר האב טוען להסתה מצד האם, אשר בשלה נוצרה סרבנות קשר ואילו האם מאשימה את האב באי נתינה חומרית לכל הילדים, אשר היא היא אשר הביאה את הקטין לסירובו להיפגש עם האב ובשל אי הנתינה כאמור, הילד אינו מעוניין בקשר.

3.         במהלך הדיון האחרון קוים ראיון קטין. העיתוי של הראיון נכפה ע"י האם, אשר על דעת עצמה הביאה את הקטין לבית המשפט, מבלי שביקשה רשות לכך ומבלי שמועד הראיון נקבע מראש. נראה כי האם מתקשה להבחין בין האינטרסים שלה לבין צרכי הקטין וטובתו, וטובתו היא שלא להיות חלק מהסכסוך בין הוריו. הקטין התבקש על ידי לעזוב את האולם בראשית הדיון. על אף שהוצא כאמור, שמע הקטין, כפי שטען מאוחר יותר במהלך הראיון, את אשר נאמר בדיון ואף "מצא לנכון" במהלך הראיון להתייחס  לדרישת ב"כ האב בדבר הטלת סנקציה כספית. בין אם באמת שמע את מהלך הדיון ובין אם האם שוב יידעה אותו, אין ספק כי הנזק אשר נגרם לקטין משהותו בבית המשפט עולה על התועלת אשר עשויה לצמוח לקטין או לאם כתוצאה מהגעתו.

4.         מכל מקום, משהובא הקטין בפועל לבית המשפט בידי האם, וב"כ הקטין מסר כי הקטין מאוד מבקש "לשוחח עם השופטת", מצאתי לנכון להעתר לבקשת הקטין.

5.         ובכן, בהפסקה עליה הוכרז בדיון האחרון מיום 11/11/10, התקיים כאמור ראיון קטין בלישכתי, בנוכחות בא כוחו של הקטין, עו"ד ........., ופקה"ס עו"ס הגב' ............

6.         מבלי לחשוף מילולית את תוכנו של הראיון, לגביו חל חיסיון, התרשמותי היא כי הקטין מזדהה עם האם הזדהות מוחלטת. הקטין מדבר בלשון רבים: "אנחנו חושבים.... " כששומעים את הקטין, שומעים את קולה של האם, הן בתוכן והן בטון הדיבור. ניכר בבירור שהקטין "הוכן והוזן" היטב על ידי האם לקראת הגעתו לבית המשפט במסרים אותם מבקשת האם להעביר באמצעותו לבית המשפט.

הקטין עומד לחגוג בר מצווה בשבוע הקרוב. האב ביקש להיות נוכח בטקס העלייה לתורה של בנו. האם התנגדה בתוקף לכך במהלך הדיון. במהלך הראיון, כשנשאל הקטין לדעתו בעניין, התנגד נמרצות לנוכחות האב, כשהוא חוזר על דברי האם. זו רק דוגמא אחת מיני רבות הממחישה עד כמה הקטין מעורב ומעורה בסכסוך בין הוריו תוך שהוא מזדהה עם האם ומאמץ את דעותיה ותחושותיה.

7.         ניכר מאוד סבלו של הקטין; בלט לעין כאבו כי רב. הקטין חש יתום, ללא אב. מעבר לכל, מבקש הקטין לעצמו, שקט וסיום מהיר של ההליכים. הקטין מתגורר פיסית עם האם ועם אחיו הבכור, .......... , בן ה-20, אליו קשור הקטין מאוד. במצב הקונפליקט הקשה בין הוריו, ניתן להבין את בחירתו של הקטין שלא לחדש את הקשר עם האב. בין אם הוסת ישירות על ידי האם ובין אם בחר ביוזמתו מתוך הזדהות עימה, לקחת את הצד שלה, רצונו של הקטין כיום הוא ברור: שלא לחדש את הקשר עם האב.

אך האם זוהי גם טובתו?

8.         ב"כ הקטין ופקה"ס הביעו עמדה על פיה אין לכפות על הקטין הסדרי קשר עם האב ואין להטיל כל סנקציה על האם כתוצאה מאי קיום המפגשים כאמור. לדידם, מהלך של כפייה יעמיק את הפגיעה בקטין.

9.         ככלל אין כופין קשרים משפחתיים. כך ברמת העיקרון, בשל חירותו של כל אדם לבחור עם מי להיות בקשר ועם מי לא, וכך במישור הפרקטי: במבחן התוצאה, הכפייה אינה מוכיחה את עצמה.

10.        דא עקא: במקרה זה, המדובר בנפשו הרכה של נער בן 13, אשר על פי סימנים מובהקים מוסת על ידי האם בצורה מאסיבית כנגד האב. הקטין חשוף לדעותיה והתבטאויותיה הקשות של האם כלפי האב, ואף נחשף על ידה להליך המשפטי על כל פרטיו, לרבות לכתבי בי-דין ולפרוטוקולים של בית המשפט. האם כאמור אינה מסתירה זאת, מדגישה בריש גליי כי הקטין "יודע הכל" ואינה מבינה כלל מה רע בחשיפה שכזו. ראיון קטין אמנם לא אפשר להתחקות אחר תחושותיו ורצונותיו של הקטין עצמו, אך איפשר להתרשם ממצבו הקשה מנשוא של הקטין, ומעוצמת הפגיעה בו כתוצאה מחשיפתו לקונפליקט.

11.        באם נקבל את עמדת ב"כ הקטין ועמדת פקה"ס, הממליצים לדחות את בקשת האב ולא לכפות מפגשים, הרי שהחוטא יצא נשכר והאם המסיתה תשיג את מבוקשה על ידי כך שתנתק לחלוטין את הקטין מאביו. אך לא ה"שכר" של האם מעניינינו, אלא ה"הפסד" של הבן. על פי גישה זו, עלול הקטין לאבד את הקשר עם האב לעד, עם כל ההשלכות הפסיכולוגיות מכך.

12.        לדעתי, הנזק הפסיכולוגי הכבד, ואולי אף בלתי הפיך, כבר נגרם לקטין. הקטין מנותק מאביו מזה זמן ממושך, ממושך מדי. גם רעיון הסנקציה הכספית ככלי לכפיית הקשר אינו זר לקטין. הסנקציה צוינה בפרו' הדיון מיום 17/11/09 והקטין קרא פרו' זה. מכל מקום, נראה שהסיכוי לחידוש הקשר עם האב, כתוצאה מהטלת הסנקציה הכספית על האם גובר במקרה זה על הסיכון שבפגיעה נוספת בקטין.

על פי התסקיר, חש האב מותש ומיואש. נראה, כי בלעדי התערבות שיפוטית, יכול והניתוק בין השניים יתקבע לעד. האב יהיה נפקד מחייו של הבן והבן יגדל כיתום.

13.        מחובתו של הורה משמורן, בין היתר, להבטיח קשר רצוף ושוטף בין הקטין אשר במשמורתו לבין ההורה השני, זאת גם כאשר היחסים האישיים בין ההורים משובשים. מחובתו של הורה משמורן גם, לדעת להבחין היטב בין רצונו הוא והאינטרסים האישיים שלו לבין טובתו של הקטין אשר במשמורתו. בהקשר זה, הנתבעת, אם הקטין, נכשלה.

14.        ובכן, משכלו כל הקיצים, פתרונות השכנוע לא הביאו לתוצאה המיוחלת ואף גורמי רווחה "הרימו ידיים" (ראה התסקיר מיום 20.6.2010), אין מנוס מלהטיל סנקציה כספית בתקווה שזו, "דרך הכיס" תרתיע את האם מלהמשיך ולהסית את הקטין כנגד האב ותביא לחידוש הקשר עימו. הירתמות חיובית של האם לתהליך חידוש הקשר, כשהאם תעביר לקטין מסר חד, חלק וברור כי היא מסכימה לחידוש הקשר בינו לבין האב ואף מעוניינת בו, שכן מאמינה היא שזו טובתו, עשויה להביא לתוצאה המיוחלת (לעניין זה ראה גם תמ"ש (משפחה- י"ם) פלוני נגד אלמונית (לא פורסם, 25.5.09)(נבו).