כפיית חברה לתועלת הציבור להעביר מניות לעמותה

הרקע לבקשה

1. הבקשה שלפני היא בקשת המנהל המיוחד של עמותת ישיבת טעלז בישראל (להלן: "העמותה") לעיון מחדש בהחלטת בית המשפט מיום 5.6.16 (כב' השופט ע' שחם). במסגרת אותה החלטה נדחתה בקשת המנהל המיוחד להורות לחברת קריית טעלז ארוינג סטון שבקריית יערים בע"מ (חל"צ) (להלן: "החברה") להקצות מניות של החברה לעמותה, באופן שלאחר ההקצאה תחזיק העמותה ב-75% ממניות החברה ובעלי המניות הנוכחיים בחברה, כולם בני משפחת סורוצקין, יחזיקו ב-25% ממניות החברה. כמפורט בהחלטה, העברת המניות מהווה נדבך אחד במתווה כולל שיועד להבראת העמותה במסגרת בקשת רשם העמותות לפירוקה (להלן: "המתווה").

2. הן העמותה והן החברה נוסדו לשם הקמת קריה חרדית בקרית יערים. בשעתו, לפני הליך הפירוק ומינוי מנהל מיוחד לעמותה, היו העמותה והחברה תחת ניהולו של מר משה סורוצקין (להלן: "סורוצקין"); בעלי המניות בחברה היו בני משפחת סורוצקין ומרבית חברי מוסדות העמותה היו בני משפחת סורוצקין; הפרויקטים בקידום מטרת הקמת העמותה והחברה בוצעו במשותף; והחובות שנוצרו בשל קידום הפרויקטים הם משותפים לעמותה ולחברה.

3. נוכח היחסים ההדוקים בין העמותה לחברה, המתווה כלל כאמור מספר רכיבים שחייבו הן את העמותה והן את החברה לנקוט במספר צעדים, כדלקמן: (א) הוסכם כי החברה תהפוך לחברה לתועלת הציבור (וכך נעשה כבר ביום 19.5.15); (ב) המנהל המיוחד ימנה דירקטוריון חדש לחברה, כאשר סורוצקין וילדיו לא ימונו כדירקטורים בחברה. כן נקבע כי תקנון החברה ישונה באופן שייקבע כי מספר חברי הדירקטוריון לא יפחת מארבעה וכי חברי הדירקטוריון לא יהיו בעלי קרבה משפחתית האחד למשנהו וכן יבוטל תנאי הכשירות המופיע בתקנון, לפיו דירקטור בחברה יידרש להחזיק במניותיה; (ג) מניות החברה המוחזקות על ידי בני משפחה מדרגה ראשונה של סורוצקין (146,000 מניות מתוך 147,600 מניות, כ – 99% מהמניות) יועברו לעמותה, בכפוף לכך כי ההעברה לא תחויב במס. לחלופין, ככל שלא תועברנה המניות לעמותה בשל חיוב במס כאמור, החברה תרכוש את המניות שהונפקו בשנת 1970 לרב אליעזר סורוצקין ז"ל, תוך קיזוז התמורה (במחיר עלות המניות + הצמדה למדד המחירים לצרכן) מהחוב של הרב סורוצקין ז"ל לחברה; (ד) בעלי העניין בחברה או העיזבון של הרב סורוצקין ז"ל ישיבו את הכספים אשר נותרו חייבים לחברה. ככל שלא יעשו כן, יפעל הדירקטוריון החדש של החברה להשבת הכספים; (ה) המנהל המיוחד ימנה חברי עמותה חדשים לעמותה וסורוצקין וילדיו לא יהיו חברי העמותה. חברי ועד העמותה לא יהיו בעלי קרבה משפחתית האחד למשנהו וייקבע בתקנון העמותה כי מספר חברי ועד העמותה לא יפחת מארבעה. גם חלק זה של המתווה בוצע זה מכבר.

עם זאת, העמותה והחברה עמדו על כך כי ישוריין מקום למי ממשפחת סורוצקין, שאינו סורוצקין עצמו וילדיו, לצורך מינויו כחבר ועד עמותה ודירקטור החברה. דרישה זו נותרה במחלוקת בין הצדדים. בהתאם לכך, נקבע כי ככל שלא תושג הסכמה בעניין זה, יהיו כל יתר ההסכמות שהושגו במסגרת המתווה, בטלות.

4. ביום 30.5.13 אימץ בית המשפט את המתווה אך קבע כחלק בלתי נפרד ממנו, כי לבני משפחת סורוצקין ישוריין 25% מתוך חברי ועד המנהל של העמותה ומתוך דירקטוריון החברה. נקבע, כי שיריון זה יחול רק לגבי בחירתם הראשונה של חברי הוועד ושל חברי הדירקטוריון, אך הוא לא יחול על בחירת ועד או דירקטוריון חדשים ואין בו כדי למנוע את שינוי הרכב הוועד או הדירקטוריון לאחר סיום תפקידו של המנהל המיוחד והליך זה בבית המשפט. נקבע, כי למרות האמור ה"ה משה ויוסף סורוצקין, נשותיהם וילדיהם, לא יוכלו להיות חברים או לכהן בתפקיד כלשהוא בעמותה, או לכהן או לשמש כמנהלים או דירקטורים בחברה. נקבע עוד, כי מנגנון קביעת הדירקטוריון, חברי העמותה והוועד יבוצע עד ליום 11.7.13.

5. כך חלפו להן השנים עד ליום 6.5.15 בו פנה המנהל המיוחד לבית המשפט בבקשה שעיקרה היה לדון בדרישת בעלי המניות בחברה למנות את עו"ד יחזקאל רוזנבלום כחבר העמותה מטעמם בנוסף ליתר המועמדים אשר כבר אושרו לכהן כחברי עמותה (ביום 13.11.14) וזאת כתנאי למתן הסכמתם למתווה. סביב דרישה זו התנהל משא ומתן בין המנהל המיוחד לבין חברי העמותה, והושגה הסכמה לפיה עו"ד רוזנבלום אכן ימונה כחבר עמותה. ברם, בהמשך, עו"ד רוזנבלום מסר כי ההצעה לפיה בעלי המניות יתנו את הסכמתם למתווה בתנאי שהוא ימונה כחבר עמותה, אינה תקפה עוד, וכי בכוונתו לכנס אסיפת בעלי מניות של החברה על מנת לקבל החלטות. האסיפה האמורה התקיימה ביום 8.9.15 בה נבחר דירקטוריון חדש ובעלי תפקידים שונים בחברה, אך ניסיונות המנהל המיוחד להשיג הסכמה עם עו"ד רוזנבלום בדבר יישום המתווה לא צלחו. על כן פנה המנהל המיוחד לבית המשפט בפנייה נוספת ביום 8.12.15. בפנייה זו שינה המנהל המיוחד מעט מבקשתו המקורית, לפיה מלוא מניות החברה יוקצו לעמותה וביקש תחת זאת, כאמור לעיל שהעמותה תחזיק ב-75% מהמניות בלבד.

6. כך שוב חלפו להם הזמנים עד שהתקיים דיון בבית המשפט ביום 7.4.16 (לפני כב' השופט ע' שחם). באותו דיון הסכים עו"ד רוזנבלום, לאחר דין ודברים, להצעה לפיה בעלי המניות יסכימו למתווה בתנאי שעו"ד רוזנבלום ימונה כחבר בעמותה, אך זאת בכפוף לכך שייקבע שהחברה הייתה צד למתווה. בסופו של יום, החליט בית המשפט ביום 5.6.16 לאור התשתית הראייתית שהייתה לפניו באותה שעה כי לא ניתן לקבוע שהחברה אישרה את המתווה. עם זאת הוסיף בית המשפט וקבע למען הסר ספק, כי אין בהחלטתו כדי למנוע מן המנהל המיוחד לשוב ולפנות לבית המשפט בעניין זה, ככל שיהיה בידו להציג תשתית ראייתית נוספת, העשויה להצדיק דיון נוסף בעניין. מכאן הבקשה שלפניי.

תמצית טענות הצדדים

7. בבקשת המנהל המיוחד שהוגשה ביום 7.7.16 הוא חזר על השתלשלות ההליכים וטענותיו הקודמות וצרף מסמכים שלא צורפו לבקשתו המקורית מיום 8.12.15. על בסיס אותן טענות ומסמכים ביקש מבית המשפט לעיין מחדש בהחלטתו מיום 5.6.15 ולקבוע שהחברה נתנה את הסכמתה למתווה. לאחר עיון בבקשה נקבע ביום 7.7.16 אף מבלי לבקש את תגובת החברה, כי רוב הטענות שהועלו בבקשה אינן אלא חזרה על הטענות שהועלו בבקשות הקודמות ואשר הוכרעו במסגרת ההחלטה מיום 5.6.16, אך זאת למעט מסמכים מסוימים שלא הייתה התייחסות אליהם ולא הובלטו במסגרת הדיונים שהתקיימו עד לאותו מועד. דובר ב"הודעה על הסכמה" מיום 30.5.13 בה פורטו עקרונות המתווה ונחתמה על ידי עו"ד שמואל זוסמן גם כבא-כוח העמותה וגם כבא-כוח החברה, וחליפת מיילים בין המנהל המיוחד לבין עו"ד זוסמן ועו"ד יעקב רייסקין ב"כ העמותה והחברה. לפיכך, נתבקשה החברה להגיב על מסמכים אלו בלבד.