כפיית גט וחיוב בכתובה קודם הגט

הצדדים נישאו בשנת 1995 ולהם ילד א' יליד 1998.

האשה פתחה תביעה לגירושין בט"ו סיון תשס"ה 22.6.05.

בכתב התביעה מציינת האשה שנישאו בישראל והתגוררו דרך קבע בישראל, כאשר לתקופות חיו בארה"ב במסגרת עבודתו של הבעל כמרצה באוניברסיטה.

ביוני 2003 האשה חזרה ארצה עם בנה בהסכמת הבעל, ולדבריה הבטיח הבעל להצטרף אליה, אך עד עצם היום הזה הבעל לא שב ארצה.

עוד טענה האשה בכתב התביעה, שהיחסים ביניהם היו קשים והיתה אלימות מילולית ופיזית כנגדה.

הצדדים חיים בנפרד משנת 2003, האשה בארץ ישראל והבעל בארה"ב, הבעל הצהיר שאין בכוונתו לחזור לישראל, ועוד טען הבעל שהתגרש בבית משפט האמריקאי בגירושין אזרחיים מאשתו. עוד טענה האשה שהבעל הוציא פסק דין בחו"ל שלא בנוכחותה, בענין הדירה המשותפת בארץ שכולה שייכת לבעל.

התקיימו הליכים בבית המשפט לענייני משפחה, מחוזי (ערעורים) ובעליון, בשל טענת האב שהילד נחטף ע"י אמו, וכל בתי המשפט קבעו שאין בסיס לטענות הבעל וכל תביעותיו על פי האמנת האג נדחו.

כיום יש הליכים בבית המשפט לענייני משפחה מזונות, משמורת ופירוק שיתוף ברכוש וחלוקתו.

דיון ראשון התקיים בתאריך כ"ד תמוז תשס"ה 31.7.05 בנוכחות האשה וב"כ בלבד.

לשאלת בית הדין, היכן הבעל, אמרה האשה שהוא בארה"ב והיא הגיעה ארצה על מנת להשתקע בארץ בהסכמת הבעל, הבעל אמר שיבוא לארץ אך בפועל לא בא משנת 2003, ואין לה קשר איתו. וכן אינה יודעת את כתובתו.

ביה"ד ביקש מהאשה וב"כ להעביר את כתובת הבעל.

ב"כ האשה הגיש לבית הדין הודעה בדבר כתובת הבעל, אך אין קול ואין עונה מצד הבעל עד יום זה, הזמנות שנשלחו לבעל לחו"ל אין להם מענה וגם ההודעת האלקטרוניות שנשלחו לא זכו למענה, לכן לא ניתן להשיג או ליצור קשר עם הבעל בכדי להביאו ארצה.

בתאריך י"א חשון תשס"ו 13.11.05 ניתנה החלטה ע"י בית הדין להפסקת שרותים קונסולריים.

בתאריך י"ט טבת תשס"ו 19.1.06 הודיע ב"כ האשה, שהצדדים מנהלים משא ומתן, ואת הבעל מייצג עו"ד לוין. אך משא ומתן זה לא העלה פרי והופסק ללא תוצאות.

בתאריך כ"ג חשון תשס"ז 24.11.06, ניתנה עוד החלטה בהמשך להחלטה מיום י"ט חשון תשס"ו על הפסקת שרותים קונסולרים, וכן הוצאה פקודת מעצר ללא שחרור כנגד הבעל.

בכדי לנסות לאתר את כתובת הבעל הוזמן אבי הבעל לבית הדין אך לא הגיע, והוזמן שוב בצו הבאה ע"י משטרת ישראל. לשאלת בית הדין מה כתובתו של הבעל, השיב האב שאינו יודע וכן אינו יודע את מס' הטלפון, ניתנה החלטה שעל האב להמציא לבית הדין כתובת או פקס או מס' טלפון או דואר אלקטרוני, או כל אמצעי קשר בכדי להשיג את הבעל.

עוד נאמר לאב בכ"ח אדר תשס"ז 18.3.07 שעליו להעביר לבית הדין עד לתאריך 28.3.07 את תשובת בנו על ההצעה שהבעל יגיע ארצה להסדיר גט, ולא יוצא כנגדו צו עכוב יציאה מן הארץ, תשובה לא הגיעה.

האב והאם נסעו לביקור אצל הבן בארה"ב, ובחקירתם בבית הדין ע"י ב"כ האשה טענו שאינם יודעים את הכתובת, ושהבן בא ולקח אותם וכן אינם יודעים את מס' הטלפון.

מאז ועד היום התקיימו בבית הדין כמה וכמה דיונים ללא נוכחות הבעל או ייצוג מטעמו, למרות שהבעל מיוצג על ידי עו"ד עמי אקסלרד בכל ההליכים בבית המשפט דבר לכשעצמו תמוה. והוא הדין להוריו, קשה מאוד לקבל את טענתם שאינם יודעים את כתובתו, ועוד, שהיו אצלו בביקור ואינם יודעים מס' טלפון, הרי דבר זה "אבסורד" אם לא שנאמר שגם ההורים מעוניינים במסכת ייסורים כזו לאשה ומעוניינים בשיתוף פעולה עם הבן, ולהמנע מליתן מידע אודות כתובת הבן ולהשאיר את האשה כעגונה. וזאת, כנקמה גרידא על כך שהאשה עזבה את הבעל בחו"ל עם הבן ושבה ארצה. אין סיבה הנראית לעין, שהורי הבעל מעלימים מידע אם לא שנאמר שעושים זאת רק מתוך נקמה, וטוב היו עושים הורי הבעל אם ישתפו פעולה עם הבית דין בכדי לסיים פרשה זו. עד כאן העובדות.