כעביה שרחביל נ' מדינת ישראל

פסק דין

פתח דבר:

1.לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בחיפה, (להלן: "בית משפט קמא"), אשר ניתן ביום 08/01/13, על ידי השופט שלמה בנג'ו בתיק תת"ע 8124-07-11.

2.הערעור מופנה כנגד הרשעתו של המערער וכנגד חומרת הדין.

ההליך בפני בית משפט קמא:

3.המערער הובא לדין בגין עבירה של נהיגה בשכרות - לפי סעיפים 62 (3), 64ב(א) ו- 39א' הכל לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א- 1961 ביחד עם תקנה 169א' לתקנות התעבורה התשכ"א- 1961.

4.בכתב האישום נטען כי ביום 02/03/11, ברחוב חלוצי התעשייה שבחיפה, נהג המערער ברכב בהיותו שיכור. המערער עוכב על ידי ניידת משטרתית עקב החשד של נהיגה בשכרות. בדיקת דגימת אויר נשוף שנתן המערער העלתה כי בגופו נמצא ריכוז של 445 מיקרוגרם אלכוהול בכל ליטר אוויר נשוף.

5.המערער כפר בעובדות כתב האישום וטען כי הוא אכן היה שיכור, אך לא נהג ברכב כלל ועיקר. בית משפט קמא שמע את ראיות הצדדים והרשיע אותו בדין.

6.ביום 08/01/13, שמע את טענות הצדדים לעניין העונש והטיל עליו את העונשים הבאים:

26 חודשי פסילה בפועל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, 8 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים וקנס בסך 1,000 ₪ שישולם ב- 4 תשלומים.

7.כאמור, הערעור מופנה כנגד הרשעתו של המערער בדין ולחילופין, כנגד חומרת הדין.

טענות הצדדים:

8.באת כוח המערער טענה לקיומם של מחדלי חקירה וסתירות בעדויות עדי המשיבה. עם המערער היו שני נוסעים שהיה ראוי לחקור אותם ולגבות עדותם. מה גם, שאחד מאותם נוסעים הציג עצמו כמי שנהג ברכב. נוסע זה, נבדק בבדיקת הינשוף ונמצא כי הוא כשיר לנהיגה ואינו שיכור.

9.לדעת המערער, טעה בית משפט קמא משהסתמך על עדותה של השוטרת בקביעתו שהמערער נהג ברכב, זאת על יסוד העובדה כי הניחה את ידה על מכסה המנוע ובחנה את חום מנוע הרכב. השוטרת מסרה כי ראתה את המערער נוהג ברכב וכשהגיע אל המקום שבו עצר את הרכב, המנוע היה כבוי ולכן בדקה את חום המנוע.

10.לדעת באת כוח המערער, יש להסיק מהעובדה כי השוטרת בדקה את חום המנוע שהיא בעצם לא ראתה את המערער נוהג ברכב. לחילופין, סבורה באת כוח המערער שיש בהתנהלות השוטרת כדי לעורר ספק סביר, ממנו יש לתת למערער ליהנות.

11.עוד הפנתה באת כוח המערער לעדותו של המתנדב מר דודי טייב, שממנה עולה כי מנוע הרכב היה כבוי והמערער היה מחוץ לרכב עת הגיעו השוטרים למקום בו הוא עצר. על גופו של המערער לא נמצאו מפתחות הרכב.

12. באת כוח המערער מבקשת מבית המשפט להסיק כי העובדה שהשוטרת העידה כי היא ראתה את המערער נוהג ולעומת זאת, המתנדב, דודי טייב, שהגיע מספר שניות אחריה, העיד כי לא ראה אותו יושב בתא הנהג, יש לראות בכך סתירות מהותיות בין עדויות עדי המשיבה.

13.המערער הביא בפני בית משפט קמא ראיה ממנה עולה כי מי שנהג ברכב זה היה אדם אחר בשם מוראד כעביה ולא היה כל מקום לדחות גרסה זו.

14.לחילופין, טען המערער כי יש לקבל את הערעור ולהקל בדינו. עונש הפסילה שהוטל עליו הוא עונש ארוך וחמור באופן שהוא חורג ממתחם הענישה המקובל במקרים דומים. למערער אין עבר תעבורתי או הרשעות קודמות. אביו של המערער, נכה צה"ל ונזקק לטיפולים שונים ובין השאר, הצורך בהסעתו ברכב ומכאן נחיצות רישיון הנהיגה.

15.באת כוח המערער הפנתה לתיקון 113 לחוק העונשין וביקשה לתת ביטוי משמעותי יותר לעניין הנסיבות האישיות