כספין נ' עיריית מגדל העמק

פסק דין

פתח דבר

בפני בקשה מטעם הנתבעת (להלן: "המבקשת") לסלק על הסף את התביעה שהוגשה נגדה ע"י התובעת (להלן: "המשיבה") מחמת העדר סמכות עניינית.

הרקע לבקשה

המשיבה הגישה תביעה כנגד המבקשת, בה הלינה כנגד אי חוקיות קנס וריבית פיגורים שהושתו עליה, בגין דו"ח חניה, מתאריך 07.02.12, אשר הושת עליה, בעקבות חניה שביצעה האחרונה בשטחה של המבקשת, בניגוד להוראות השילוט שהוצבו בשטחה של האחרונה (להלן: "הדו"ח").

לטענת המשיבה, המבקשת סירבה לבחון את בקשותיה לעניין הצבת תמרור עירוני מטעה, על אף שבידיה תמונות המאשרות את טענותיה, כאשר פניותיה למבקשת בבקשות לביטול הדו"ח נדחו מספר פעמים.

הוסיפה המשיבה וטענה, כי הוטלו עיקולים על חשבונם המשותף, שלה ושל בעלה. כן הוטלו עיקולים על חשבון אמו של בעלה, דבר שהביא אותה לשלם את הקנס.

עוד טענה המשיבה כי לאחר דין ודברים וחליפת מכתבים עם המבקשת, וכן לאחר פגישה שנערכה בין ב"כ האחרונה לבעלה של המשיבה, נשלח אליה מכתב מתאריך 03.04.13, בדבר דחיית טענותיה לרבות הבקשה לביטול הדו"ח והקנס.

בתביעתה עותרת המבקשת לקבוע כי עומדת לה הזכות להישפט, ו/או לחלופין לקבוע כי עמדה בנטל ההוכחה, ולהורות על השבת הסכום ששילמה למשיבה. כן עותרת המבקשת כי יורה בית המשפט על הסרתו של התמרור נשוא התביעה, ולחייב את המבקשת בפיצוי המשיבה על הנזקים שנגרמו לה לרבות עוגמת נפש.

תמצית טענות המבקשת

המבקשת עתרה לסילוק התביעה על הסף, וזאת מאחר וכל הסעדים הנדרשים אינם בגדר סמכותו העניינית של בית המשפט לעניינים מקומיים.

לטענתה, לאחר מתן הדו"ח למשיבה, הגישה האחרונה מספר בקשות לביטול הדו"ח אשר נדחו. לטענתה, ביום 17.02.13, כשבעה חודשים לאחר דחיית בקשתה השנייה לביטול הדו"ח, הגישה המשיבה בקשה להישפט, וזאת מעבר לזמן הקבוע לכך בהוראות החסד"פ. אף בקשה זו נדחתה.

הוסיפה המבקשת וטענה כי, מאחר ובקשותיה של המשיבה לביטול הדו"ח וכן בקשתה להישפט נדחו, ואף על פי כן לא שילמה את הקנס, הועבר הטיפול בגבית החוב למחלקת הגביה בעירייה. לאחר משלוח מכתב התראה, עיקלה את החשבונות שרשומים על בעל הרכב, שביצע את העבירה.

המבקשת טוענת כי עסקינן בפסק דין חלוט משהמשיבה לא שילמה את הקנס לגביו, וחלף המועד להגשת הבקשה להישפט, כאשר אף לא הוגשה על ידה כל בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה להישפט, בה מעלה את הנימוקים המצדיקים את האיחור בהגשת הבקשה. עוד טוענת המבקשת כי מששולם בסופו של יום הקנס, הרי המשיבה הודתה בביצוע העבירה, והדרך להשיג על ההרשעה הינה בדרך של בקשה לביטול הרשעה, דבר שלא עשתה.

הוסיפה המבקשת וטענה כי, סעד נוסף אותו מבקשת המשיבה, הינו השבת סכום הכספים ששילמה בגין הדו"ח, אולם סעד זה אינו בסמכות בית המשפט לעניינים מקומיים אם כי לבית משפט אזרחי, וניתן להגיש תביעה זו, רק לאחר שדו"ח החניה יבוטל ע"י בית המשפט לעניינים מקומיים.

עוד טענה המבקשת כי ככל ומפי המשיבה טענות כנגד חוקיות התמרור, עליה לפנות בעתירה מנהלית לבית משפט לעניינם מנהליים, ככל ומדובר בתקיפת החלטה של רשות מקומית.

תמצית טענות המשיבה

בתגובתה לבקשה הלינה המשיבה על התנהלותה הלא תקינה, לכאורה של המבקשת, אשר מחד קיימה עימה פגישה לצורך פתרון המחלוקת, כאשר מנגד הטילה עיקולים על חשבונות הבנק שלה.

הוסיפה המשיבה וטענה כי, היאחזות בפרוצדורות לא תקינות כלשונה, טענות למשלוח הודעות תשלום אליה, וטענות כי בית משפט זה אינו הפורום המתאים לדון בתביעה, דינן להדחות.

המשיבה מבקשת לדון בתביעה, ככל ובית המשפט לעניינים מקומיים מוסמך לדון בעבירות בעניינים מונציפליים.