כנעני נ' מדינת ישראל ואח'

בפני בקשה למחוק מכתב התשובה שהגיש המשיב מכתב אשר לטענת המבקשת חוסה תחת חסיון עו"ד לקוח, חסיון החל על התייעצויות משפטיות, חסיון החל על התכתבות פנימית וחסיון החל על מסמכים שהוכנו לצורך הליך משפטי.

1.המשיב (להלן: "התובע") הגיש כנגד המבקש (להלן: "הנתבע 1") והמשיב הפורמאלי

(להלן: "הנתבע 2") תביעה שעילתה אי תשלום שכרו עבור שירותים שסיפק לנתבעים. על-פי הנטען בכתב התביעה, זכה התובע במכרז למתן שירותים חשבונאיים שפרסם הנתבע 1 לתפקיד חשבים מלווים במועצות דתיות, אשר הוביל להתקשרות חוזית עם הנתבע 1 ביום 16.12.10. בחודש פברואר 2011 פנה הנתבע 1 אל התובע בהצעה למלא תפקיד של "מאשר תשלומים" אצל הנתבע 2 והצדדים הגיעו להסכמה כי הסכום עבור שעת עבודה יעמוד על סך של 137.44 לשעה בתוספת מע"מ; כי היקף העבודה יעמוד על 1,200 שעות עבודה וכי התשלום ישולם על ידי הנתבע 2 מידי חודש, כנגד המצאת חשבון. התובע החל עבודתו בחודש מאי 2011 ובעשרת החודשים הראשונים של עבודתו קיבל את שכרו בהתאם לחשבונות שהוגשו. בחודש מרץ 2012 הוגש חשבון לתשלום בעבור עבודה של 131 שעות, אך הנתבע 2 סרב לשלם ת החשבון במלואו בטענה שמכסת השעות החודשית מוגבלת ל-100 שעות. את חשבון חודש אפריל 2012 סרב הנתבע 2 לשלם בטענה של קיזוז מחודשים קודמים. התובע טוען כי ההתקשרות מבוססת על מכסת שעות שנתית ולא חודשית, ועל כן פנה לנתבע 1 בדרישה לתשלום השכר שלא שולם, אך התשלום טרם הועבר. מכאן התביעה.

2.בכתב ההגנה שהוגש על ידי הנתבע 1 נטען כי זה אינו צד להתקשרות בין התובע לנתבע 2 ושימש לכל היותר כמתווך בין הצדדים, כאשר היה ברור כי התובע ייתן שירותים לנתבע 2 והוא זה אשר יישא בשכרו. לטענת הנתבע 1, ההסכם הקיים בינו לבין התובע נוגע רק למתן שירותי ייעוץ למועצות הדתיות, שנבע מזכיית התובע במכרז.

3.התובע הגיש כתב תשובה לכתב ההגנה, אליו צירף חוות דעת משפטית שניתנה על ידי עו"ד גליה קליין, יועצת משפטית במשרד לשירותי דת. חוות דעת זו הופנתה למנכ"ל המשרד לשירותי דת ובה נכתב כדלקמן:

"אני חושבת כי לא יהיה מנוס לשלם את ההפרש בשכר טרחתו ....הטענות שלהם כלפי אי תשלום שכר טרחתו אינן הגיוניות. הבהרתי עמדתי בעניין זה בחוות דעת פנימית כיוון שלא רציתי שזה ידלוף החוצה...מאחר שהשר מינה אותו ולאור העובדה שהגוף המבוקר אינו מוכן לשלם את מלוא השכר...נראה שסיכויינו בבית המשפט במקרה של תביעה קלושים ביותר."

על יסוד חוות דעת זו טען התובע כי אין בסיס לטענת היעדר היריבות שהעלה הנתבע 1.

4.הנתבע 1 טוען כי מדובר במכתב פנימי שנשלח כחלק מהתכתבות פנים משרדית והגיע לידיו של התובע או מי מטעמו שלא כדין. אף עו"ד קליין הודיעה לב"כ התובע כי על המכתב חל חסיון עו"ד לקוח והוא אינו רשאי לעשות בו שימוש. לטענתו, מדובר במסמך שהוכן לצורך הליך משפטי עתידי ועל כן הוא נהנה מחסיון בפני גילוי. עוד טוען הנתבע 1 כי מדובר במסמך הנהנה מחסיון החל על התייעצויות משפטיות והתכתבויות פנימיות. הנתבע 1 מוסיף וטוען כי על המסמך חל אף חסיון עו"ד – לקוח, שכן היועצת המשפטית פועלת באופן עצמאי והיחסים בינה לבין הנתבע 1 הם יחסי עו"ד – לקוח. העובדה שהמכתב נמצא בידו של התובע אינו מעלה או מורידה לעניין החסיון, במיוחד כאשר התובע לא הסביר כיצד הגיע לידיו מכתב הכולל חוות דעת פנימית של ב"כ הנתבע.

5.בתגובה טוען התובע, כי על המכתב לא חל חסיון עו"ד - לקוח מהטעם שזכות זו עומדת ללקוח ולא לעורך דינו, כך שמקום בו ויתר הלקוח על החיסיון זכות זו אינו עומדת לעורך דינו. לטענת הנתבע, העובדה שהמסמך הגיע לידי התובע מלמדת על כך שהלקוח ויתר על החיסיון. עוד טוען התובע, כי מדובר במכתב שנשלח כחלק מהתכתבות פנים משרדית ולא חלק ממסמכים שהוחלפו בין עורך דין ללקוחו או הוכנו לצורך הליך משפטי. לטענת התובע, המסמך הוכן במסגרת חוות דעת לתשלום שכר טרחתו של התובע ולא לצורך הליך משפטי צפוי, שכן באותו שלב לא צפוי היה להתקיים הליך משפטי.

6.אין ספק כי מדובר במסמך שהוחלף בין עורך דין ללקוחו, שכן עו"ד גליה קליין עוסקת במתן ייעוץ משפטי לנתבע 1 וחוות דעתה ניתנה במסגרת ייעוץ משפטי זה. אכן כפי שטוען התובע בצדק, הזכות לחסיון היא זכותו של הלקוח ולא זכותו של עורך הדין וכי הלקוח רשאי לוותר על החסיון. יחד עם זאת, במקרה זה לא הוכח כי הלקוח אכן ויתר על החסיון. כך, התובע לא הבהיר כיצד בדיוק הגיע המסמך לידיו, אך עצם העובד כי המסמך הגיע לידי התובע בדרך שלא הובהרה, אין בה כדי להעיד כי הלקוח ויתר על החסיון (ראו והשוו: ע"א 10558/07 חברת ג.א.ל. בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו)). לפיכך, משלא הובאה ראיה כי הלקוח ויתר על החיסיון, הרי שחל על המסמך חסיון עו"ד-לקוח.

7.כן אני סבורה כי על המסמך חל חסיון מסמכים שהוכנו לקראת משפט. בעניין זה נפסק כי "מסמך אשר הוכן לקראת משפט נהנה מחיסיון בפני גילוי (רע"א 6546/94 [1] הנ"ל). הטעם העיקרי המונח ביסוד הלכה זו הוא הרצון לאפשר לאדם להכין עצמו לקראת משפט, כשהוא חופשי מהחשש שהכנתו תיחשף בפני יריבו (ע"א 407/73 גואנשיר נ' חברת החשמל לישראל בע"מ ואח' [8] , בעמ' 171). הלכה זו חלה לא רק לעניין מסמך שהוכן שעה שהמשפט היה תלוי ועומד, אלא גם כאשר בזמן הכנת המסמך הייתה הסתברות של ממש כי משפט יוגש בעתיד. קיומו של "צפי" זה בשעת הכנת המסמך הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק. נדרש גם כי אותו מסמך הוכן "לצורך" המשפט (ראה 683, at[21] (1976) grant v. Downs). נמצא, כי תנאי חיוני לתחולת החיסיון הינו כי המטרה שעמדה ביסוד הכנת המסמך הייתה הכנה לקראת משפט צפוי. מקובל עלינו כי מטרה זו אינה צריכה להיות המטרה היחידה. אין לך מסמך שלא ניתן לייחס לו מטרה, ולו משנית, שאינה קשורה למשפט. דרישת הייחודיות הייתה מרוקנת את הילכת החיסיון מכל תוכן (ראה (1979) waugh v. British railways board 1177, 1174, at[24]). עם זאת, נראה לנו כי אין די בכך שאחת המטרות המשניות שעמדו ביסוד הכנת המסמך היא הצפי של ההליך המשפטי. לדעתנו, תנאי לתחולת החיסיון הינו כי המטרה העיקרית או הדומינאנטית בהכנתו הייתה ההכנה לקראת משפט. בכך מושג איזון ראוי בין עקרון הגילוי לחריגיו." (רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין כרם נ' גלעד, פ"ד מט(2) 516).

8.עוד נפסק כי: "מסמכים הנערכים לצורך היוועצות עם עורך דין לגבי הליכים משפטיים קיימים, או צפויים, הינם מסמכים חסויים (ראו: רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שירי (לא פורסם, 27.6.2006); רע"א 5806/06 עיזבון המנוח נמירובסקי מיכאל ז"ל נ' שימקו (לא פורסם, 13.6.2007))." (ע"א 10558/07 חברת ג.א.ל. בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו)).

9.במקרה זה אמנם בעת הכנת המסמך טרם הוגשה התביעה, אך מנוסח המסמך עולה כי בעת עריכתו היתה קיים צפי למשפט וכי אחת המטרות ביסוד הכנתו היתה הכנה לקראת משפט. כך בחוות הדעת יש התייחסות מפורשת של עו"ד קליין לאפשרות של הגשת תביעה כנגד הנתבע 1 והיא מציינת בחוות דעתה מפורשות: "נראה שסיכויינו בבית המשפט במקרה של הגשת תביעה קלושים ביותר".

10.לאור האמור, אני קובעת כי על חוות דעתה של עו"ד קליין אשר צורפה לכתב התשובה חל חסיון ועל כן אני מורה על הוצאת המסמך מתיק בית המשפט ועל מחיקת הסעיפים מכתב התשובה הנוגעים למסמך זה. שאלת ההוצאות בגין בקשה זו תישקל בסיומו של ההליך.

ניתנה היום, ח' אב תשע"ג, 15 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: