כנות התביעה לשלום בית, סיכוייו והאשם בפירוד – שיקולים בפסיקות גירושין, שלום בית ומדור ייחודי

רקע

לפני בית הדין שלושה ערעורים על החלטות בית הדין האזורי – שני ערעורים של הבעל וערעור של האישה.

לצורך הבהרת הדברים נקדים תחילה את העובדות והאירועים במערכת היחסים שבין הצדדים:

הצדדים נישאו בשנת 95 ולהם ארבעה ילדים, שלושה בגירים וקטינה.

לטענת האישה, לפני כשנה גילתה שלבעל קשרי אישות עם גברים. הבעל מכחיש טענה זו.

האשמות האישה גרמו לסכסוך קשה ולמריבות בין הצדדים, כפי המתועד כאריכות בפרוטוקולי בית הדין ובכתבי הטענות של הצדדים.

במסגרת דיון שנערך בבית המשפט ביום ג' בניסן תשע"ז (30.3.17) הגיעו הצדדים להסכמה שיוצא צו לאי־הטרדה הדדית ולהפרדת מגוריהם בחדרים נפרדים בתוך הבית. לאחר זמן, עזב הבעל ועימו ארבעת הילדים את הבית – לטענתו, עקב הצקות האישה. הילדים תומכים ומצדדים בעמדת האב וניתקו את קשריהם עם האם.

ביום כ"ד בתמוז תשע"ז (18.7.17) הגישה האישה תביעה רכושית לבית המשפט. בתביעתה ביקשה מתן סעד הצהרתי על כל הרכוש הרשום על שם הבעל ולאחר מכן חלוקתו באופן לא־שוויוני, בחלוקה שבה תקבל היא שבעים וחמישה אחוזים מהרכוש שאת רובו צבר הבעל ולבעל ייוותרו עשרים וחמישה אחוזים מרכוש זה. בכתב תביעתה לא כללה האישה את בית הצדדים.

במקביל, ביום ב' באב תשע"ז (25.7.17) הגישה האישה לבית הדין תביעת מזונות שבה ביקשה לקבוע את בית הצדדים כמדורה הייחודי.

ביום כ"ז בתשרי תשע"ח (17.10.17) נענה בית הדין לבקשת האישה והוציא צו זמני, הקובע את בית הצדדים כמדורה הייחודי של האישה.

ביום י"א במרחשוון תשע"ח (31.10.17) הגיש הבעל בקשת רשות ערעור על החלטה זו, ולאחר מתן רשות הגיש הבעל ערעור על החלטת בית הדין הקובעת את בית הצדדים כמדורה הייחודי של האישה.

הבעל הגיש לבית המשפט תביעה לפירוק השיתוף גם בבית.

ביום ט' במרחשוון (29.10.17) הגיש הבעל תביעת גירושין לבית הדין. לעומתו הגישה האישה ביום כ' במרחשוון (9.11.17) תביעה לשלום בית.

ביום ג' בטבת תשע"ח (21.12.17) נערך בבית הדין האזורי דיון ארוך שבו העלו הצדדים טענותיהם ובו דרשה האישה להביא הוכחותיה למעשי הבעל, במסגרת תביעתה לשלום בית. לא ניתנה תשובה לשאלת בית הדין איך תועיל הבאת הראיות לשלום בית. אך האישה חזרה ואמרה פעמים מספר שמטרתה בהבאת ההוכחות היא להראות לילדים שהיא צודקת בטענותיה נגד הבעל וכדי שלא יאמרו עליה שהיא משוגעת. לדבריה, ראיות אלה נצרכות לה כדי להוכיח זאת לילדים עתה או לאחר שנים רבות.

   ביום ל' בשבט תשע"ח (15.2.18) הוציא בית הדין את פסק דינו שבו קבע:

בית הדין ממליץ לצדדים להתגרש, ויפה שעה אחת קודם. סוגרים את תיק התביעה לשלום בית.