כמאל קואריק ואח' נ' משרד הביטחון.

החלטה

בפני בקשה לשינוי החלטתי מיום 4.3.2014 בגדרה דחיתי את בקשת התובעים לזמן לעדות את הממונה על ארכיון צה"ל, הפרקליט הצבאי הראשי, מפקדי מצ"ח ואף את ראש המטה הכללי של צה"ל או מי מטעמם לצורך הגשת מסמכים שהתובעים מבקשים להגישם. לחלופין הודיעו התובעים כי יסתפקו בהגשת המסמכים חלף התייצבות עובדי הציבור.

בהחלטה שניתנה באותו יום דחיתי את הבקשה בשל השיהוי שבהגשתה וזאת בהינתן כי ישיבת ההוכחות בתיק זה קבועה ליום 20.3.2014. עתה מוגשת בקשה נוספת לביטול החלטה זו ולחלופין לכך שבית משפט זה ייתן רשות ערעור על החלטתו שלו.

דין הבקשה להידחות.

המדובר בבקשה המנוגדת לסדרי הדין שכן בית משפט זה אינו ערכאת ערעור על החלטותיו והוא אף אינו זה המעניק רשות ערעור עליהן. יובהר, בתיק זה החלה כבר שמיעת הראיות והעד המרכזי נחקר משך מספר שעות. התיק נקבע להוכחות ליום 20.3.2014 במסגרת ישיבת קדם משפט מסכמת שהתקיימה ביום 10.7.2013.

באותה ישיבה, שהתקיימה כאמור לפני חודשים ארוכים, הבהירו באי כוח הצדדים כי התיק בשל לצורך קביעתו להוכחות וכן ניתנו הוראות ברורות בדבר המועדים שעד אליהם תוגשנה בקשות להזמנת עדים ואלה חלפו. אכן, נעתרתי גם לבקשה מאוחרת יותר מצד הנתבעים ואולם נוכח מרחק הזמן בין מועד הגשתה לבין המועד שנקבע לשמיעת הראיות מצאתי לנכון לעשות כן שכן היה ברור כי לא תפגע בשמיעת התיק במועדים שנקבעו למטרה זו.

לא כך פני הדברים כאשר מוגשת בקשה להזמנת אנשי צבא בכירים ובהם הרמטכ"ל והפצ"ר לדיון שקבוע בתוך כשבועיים ממועד הזמנתם. משמעות קבלתה של בקשה כזו היא ששמיעת הראיות לא תסתיים במועדים שנקבעו – דבר שאין לקבלו.

אם לא די בכך, המדובר בזימון עדים לצורך הגשת מסמכים. מסמכים אלה ניתן היה לקבל ללא צורך בזימון עדים במסגרת ההליכים המקדמיים שנמשכו בתיק זה חודשים ארוכים. ככל שהייתה מחלוקת באשר למסירתם ולהגשתם היה ניתן ללבן אותה בישיבת קדם משפט המסכמת ולתת הוראות מתאימות באשר למסירתם ולהגשתם ולא עתה זמן קצר לפני ישיבת ההוכחות.

אף בישיבת ההוכחות הראשונה, שהוקדמה לבקשת הנתבעים, לא נזכר כל צורך במסמכים או בעדים לשם הגשתם. לא הונח לפני, לא בבקשה הקודמת ולא בזו הנוכחית, כל הסבר מדוע הצורך במסמכים אלה בא רק עתה.

התובעים מזכירים את הדברים שנכתבו בע"א 189/66 עזיז נ' קדמה בע"מ, פ"ד כ (3) 477, 479 (1966) לפיהם:

"הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן. הפרוצדורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציד ולפתח את עניינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל הדין האחר, ועל בית המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות. ב"עוול" מתכוון אני לעוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית או מקפח לגוף הענין, ולא רק אי נוחות נוהלית"

ואולם חשוב להזכיר גם דברים אחרים שנכתבו לאחר מכן:

"אמנם אין הפרוצדורה "מיטת סדום", אבל גם מזרון סתם אין היא שאתה מקפלו וזורקו ממקום למקום. תקנות הדיון - מטרתן ליצור מסגרת נאותה כדי לאפשר לצדדים להגיע לחקר האמת בדרך היעילה ביותר, ולכן מן הראוי כי נקפיד ככל האפשר לקיימן. "

(ע"א 71 / 103 יום טוב נורדיה נ' ברוך בכר, פ"ד כו (1) 320, 325 (1972)).

על רקע זה וכפי שהבהרתי עוד בהחלטה הקודמת ככל שהתיק הנדון אינו בשל לשמיעת ראיות הרי שעומדת לתובעים האפשרות לבקש את הפסקת התובענה כך שזו תחודש כאשר יהיו ערוכים לנהל אותו לאחר שיאספו את כל המידע שהם חפצים בו וכך יימנע אותו נזק שהם טוענים לו. ככל שכך יבקשו תדון בקשתם לאחר קבלת עמדת הנתבעים וכן יידונו התנאים להפסקה.

ככל שהתובעים אינם חפצים בכך יתנהל הדיון במועדים כפי שנקבעו ולא תתאפשר הזמנת עדים נוספים מעבר לאלו שזומנו. יובהר כי אין בדברים שלעיל כדי להביע כל עמדה באשר לנחיצות המסמכים או לקבילותם – גם אם היו העדים מוזמנים כדין.

מכל מקום כאמור בפתח החלטה זו – בית המשפט הנותן פסק דין או החלטה אינו זה שדן בהשגות עליהם וכאשר מדובר בהחלטה בית המשפט אף אינו מוסמך לתת רשות ערעור על החלטתו (ר' סעיף 41 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982) . הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ד' אדר ב תשע"ד, 06 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

ארנון דראל, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: