כיבוד הדדי של ערכאות וחיוב במזונות הילדים

הצדדים נשואים זל"ז כ-29 שנים.

בתאריך י"ג אייר תשס"ו (11.5.06) הגיש הבעל לבית הדין תביעת גירושין. בתביעת הגירושין כרך הבעל את נושא רכוש הצדדים, משמורת הילדים והסדרי ראיה וכן מזונות.

בסעיף א' להחלטת בית הדין מיום ח' תמוז תשס"ו (4.7.2006) חייב בית הדין את הבעל במזונות זמניים עבור 2 הילדים הקטינים בסך אלף וחמש מאות (-1,500) ש"ח לחודש.

בתאריך כ"ד טבת תשס"ז (14.6.2007) ניתנה החלטה ע"י בית הדין שבה מופיע שהאשה דרשה שבית הדין יפסוק בנושא רכוש הצדדים, אך ורק ע"פ דין תורה [הצדדים זוג חרדי], והבעל דרש שבית הדין יפסוק אך ורק ע"פ החוק האזרחי, ומופיע בהחלטה הנ"ל כדלהלן:

 "המשמעות היא שבמצב שנוצר לפנינו איננו יכולים להפעיל את סמכותנו השיפוטית על פי דין תורה. לאור האמור, בית הדין מפסיק את הדיון בתביעה הרכושית. כתוצאה מהנ"ל, היות והאשה הודיעה לבית הדין שמסכימה להתגרש, אלא שמבקשת לקבל את זכויותיה המגיעות לה על פי דין תורה והבעל מתנגד לכך, אין לראותה כמעכבת את הגירושין ועל כן אין לחייבה בגט. לאור הנ"ל מחליט בית הדין כדלהלן: מעכבים בזה... והחל מהיום לא מוטל על האשה חיוב גט".

ביום 3.9.2007 הוגשה בקשה ע"י ב"כ האשה שבית הדין יקבע מועד לדון בנושא רכוש הצדדים, ובבקשה כותב ב"כ האשה, כי כתוצאה מההחלטה הנ"ל, פנה הבעל בתביעה רכושית לבית המשפט, ועל כן, מבקש מבית הדין שבהעדר הסכמה בין הצדדים, באשר לדין המהותי (ההלכה היהודית מול החוק), אזי שומה עליו "לקבל עליו את הדין", ולדון בהתאם לחוק.

בהחלטת בית הדין מיום ה' חשון תשס"ח (17.10.2007) מבהיר בית הדין, כי אין בהחלטה הנ"ל מיום כ"ח סיון תשס"ז (14.6.2007) משמעות למחיקת התביעה בענין הרכוש. בית הדין קבע מועד לדיון בענין הרכוש וכן לענין מזונות הילדים ליום ד' כסלו תשס"ח (14.11.2007).

בדיון שהתקיים לפני בית הדין בנוכחות הצדדים ובאי כחם טען ב"כ הבעל, כי ישנה החלטה שיפוטית שניתנה ע"י בית המשפט לעניני משפחה מיום 2.10.2007 שבו קבע [לאור החלטת בית הדין הנ"ל מיום כ"ח סיון תשס"ז (14.6.2007)] שהסמכות בנושא רכוש הצדדים נתונה לבית המשפט לעניני משפחה.

כן העלה תרעומת וחוסר הבנה על החלטת בית הדין הנ"ל שבה הוחלט [בשונה מההחלטה מיום כ"ד טבת תשס"ז (14.1.2007)] שאין האשה חייבת לקבל גט.

כמו"כ העלו הצדדים את טענותיהם לנושא מזונות הילדים.

בית הדין מבהיר בזה כדלהלן:

לנושא הסמכות לענין רכוש הצדדים:

בעת נתינת ההחלטה הנ"ל מיום ה' חשון תשס"ח (17.10.2007) לא היה מודע בית הדין, כי ניתנה כבר החלטה מפורשת של בית המשפט לעניני משפחה בענין הסמכות.

אי לכך ובהתאם לעקרון הכיבוד ההדדי של ערכאות השיפוט, כמבואר בבג"ץ "פלמן", אין מנוס מביטול ההחלטה הנ"ל.

לנושא החלטת בית הדין שהחל מיום כ"ח סיון תשס"ז (14.6.2007) לא מוטל על האשה חיוב גט:

היות וב"כ הבעל העלה תרעומת וטען לפני בית הדין שאין הוא מבין את הסיבה שבית הדין חזר בו מהחלטתו מיום כ"ד טבת תשס"ז (14.1.2007), נחזור, נבהיר וננמק את הדברים שכבר כתבנו בפסקי-דין אחרים.

במקרה שלפנינו חייב בית הדין את האשה בגט מהטעם שהן הבעל לא חפץ באשה והן האשה לא חפצה בבעל, וע"פ המבואר ברבנו ירוחם ספר מישרים חלק שמיני נתיב כ"ג, כמופיע בהחלטת בית הדין הנ"ל מיום כ"ד טבת תשס"ז

(14.1.2007).