כונס נכסים למימוש הנכס נ' מהדורי ואח'

פסק דין

הבקשה

1.המבקש, כונס נכסים, בתיק הוצל"פ 01-18745-80-6 מבקש רשות ערעור על החלטתה מיום 28.1.13, של כב' רשמת ההוצל"פ שקבעה שאין המבקש זכאי לשכר בהתאם לתקנה 5 לתקנות ההוצל"פ (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים) , כיוון שבפועל לא ביצע את המכר.

הרשמת פסקה למבקש שכ"ט בהתאם לתקנה 2 על בסיס החוב שהיה בעת פתיחת תיק ההוצל"פ סך של 1,424 ₪ בתוספת מע"מ ובנוסף שכ"ט בהתאם לתקנה 3 מחושב לפי החוב שנפרע סך של 9,798 ש"ח בתוספת מע"מ.

2.המבקש טוען כי על פי החלטת הרשמת מיום 9.10.12, נתנה למשיב – החייב זכות לפדות את הנכס בהתאם לתנאי ההסכם שנחתם עם צד ג' ולשלם היתרה תוך 60 ימים, בהתאם למה שנקבע בהסכם המכר.

המבקש טוען כי המשיב לא פדה את הנכס, דהיינו שילם החוב והשאיר הנכס בבעלותו אלא ביצע מכר עצמי (שלא אושר לו בהחלטת הרשמת) לאחיו ולגיסתו בסך כולל של 1,700,000 ₪.

בנסיבות האמורות טוען המבקש כי זכאי לשכר בהתאם לתקנה 5, על בסיס התמורה, סך של 141,763 ₪, כולל מע"מ.

3.המבקש מפנה לפסיקה לפיה נקבע שכר כונס לפי תקנה 5 בנסיבות בהן פרע החייב את החוב לאחר שנחתם הסכם עם רוכש במסגרת התמחרות שניהל הכונס וטרם אישור המכר על ידי רשם ההוצל"פ.

לבסוף טוען המבקש כי המשיב פעל בחוסר תום לב ניצל את זכות הפידיון כדי למכור לבני משפחתו והסתיר זאת מרשמת ההוצל"פ.

אין בהתנהלות האמורה כדי לשלול מהמבקש את שכרו בהתאם לתקנה 5.

תגובת משיבה 2

4.משיבה 2, גרושתו של המשיב, בקשה למחוק אותה מהתיק שכן אין לה עניין בגובה שכרו של כונס הנכסים, אין היא במעמד של חייבת בתיק ההוצל"פ אלא של נושה, ובהתאם להסכם הגירושין שאושר על ידי ביהמ"ש לענייני משפחה זכאית למחצית התמורה ואף הוסכם שלא תשתתף בשכרו של כונס הנכסים.

בהחלטה מיום 28.4.13, הוריתי למחוק את משיבה 2 מהתיק, ללא צו להוצאות.

תגובת משיב 1

5.משיב 1, החייב בתיק ההוצל"פ, מסר תגובה ולפיה עתר לדחיית הבר"ע, מהנימוקים שפרט בתגובתו. בתגובתו מפנה המשיב לשכ"ט א' ו- ב' שנפסקו למבקש בתיק זה בסך כולל של 33,491 ₪ ובתוספת שכ"ט שמבקש יקבל 183,656 ₪, בגין חוב בסך 463,598 ₪.

המשיב טוען כי הכונס לא מכר הנכס אלא מדובר בפידיון על פי זכותו שבדין, ואף לא בוצעו הליכי פינוי. כונס הנכסים לא נדרש לרשום זכויות, לא ניתן צו על פי סעיף 34 לחוק ולכן אין להחיל את תקנה 5 ולפסוק על פיה.

גם אם לא פעל המשיב כדין אין בכך כדי להצדיק חיוב בשכ"ט החורג מהשכר שנקבע בתקנות, ומה שקובע זה בסופו של דבר שהנכס לא נמכר על ידי הכונס, ולכן לא זכאי לשכר על פי תקנה 5.

המשיב מבהיר כי בתחילה היה בכוונתו לפדות את הנכס באמצעות הלוואה שיטול מאחיו ובשלב מאוחר יותר אם לא יוכל להחזיר ההלוואה ימכור הדירה לאחיו, בשל הקשר הסנטימנטלי של המשיב ואחיו לדירה שהייתה דירת ההורים, בקשו שלא למכרה לצד שלישי.

ההחלטה נשוא הערעור

6.בהחלטתה מיום 28.1.13, קבעה הרשמת כי המבקש נתפס לכלל טעות כאשר מבקש שכר בהתאם לתקנה 5 וטוען שאין לרשם ההוצל"פ שיקול דעת בהפחתת השכר, וכאשר טוען כי המשיב מכר את הנכס במקום לפדותו, שהרי לא הכונס מכר הנכס ולכן לא חלה תקנה 5, ולשיטתו לא רשאי הרשם לסטות מהתקנות.