כוכבי נ' מדינת ישראל

1. בפני ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 29.7.2018 (מ"ת 20126-03-18, השופט א' פורת). בית המשפט המחוזי דחה את בקשת העורר לעיון חוזר בהחלטה לעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

כתב האישום והליכים קודמים

2. ביום 11.3.2018 הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום כנגד העורר  ושני נאשמים נוספים (להלן בהתאמה: נאשם 2 ו-נאשם 3) המייחס להם, בגדרם של שני אישומים, עבירות של סחר והחזקת סמים מסוכנים מסוג קוקאין, שנחשפו בעקבות פעילות של סוכן משטרתי (להלן: הסוכן). ביום 26.4.2018 הוגש כתב אישום מתוקן במסגרתו צורף רכוש נוסף לבקשת חילוט שהגישה המדינה כחלק מכתב האישום. להשלמת התמונה יצוין כי בצד כתב האישום שבו מואשם העורר הוגש גם כתב אישום נוסף נגד נאשמים בפרשת סמים נוספת שנחשפה בעקבות מעורבותו של אותו סוכן (להלן: כתב האישום הנוסף).

3.  כתב האישום כולל שני אישומים. במסגרת האישום הראשון, מתוארת השתלשלות אירועים שבמרכזה סיכום של העורר והנאשמים הנוספים לסחור ביחד בסמים מסוכנים. על פי הנטען, כדי להוציא את התכנית לפועל התקשר העורר עם הסוכן, שעמו הייתה לו היכרות מוקדמת, והציע להשכיר לו רכב למשך שלושה ימים. במהלך ההתקשרות בדבר השכרת הרכב, העורר הציע למכור לסוכן סם מסוכן מסוג קוקאין. לאחר שהסוכן הודיע לעורר כי ברצונו לבצע את העסקה בהיקף של 50 גרם, יצר העורר קשר עם הנאשם 2 ושאל אותו על מיקום הסמים ועל הזמן הדרוש לו כדי "לארגן" אותם. לבקשת העורר, שילם לו הסוכן סך של 25,000 שקל במזומן בתמורה לסמים. בהמשכו של אותו היום נפגשו הסוכן והנאשם 2 באחד מבתי העסק של העורר (להלן: בית העסק) לצורך מימוש העסקה. כעבור מספר דקות הגיע גם הנאשם 3 למקום וניגש לחניה הסמוכה, ולאחר מכן הוא שב כשהוא מחזיק בצוותא עם העורר והנאשם 2 49.18 גרם נטו של סם מסוכן מסוג קוקאין. הנאשם 3 מסר לסוכן את הסם המסוכן בנוכחותו של הנאשם 2 והשלושה עזבו את המקום.

4. האישום השני מתאר אירוע נוסף של מכירת סם מסוכן שבה היו מעורבים לכאורה העורר והנאשם 2. כעולה מכתב האישום, העורר נפגש עם הסוכן בבית העסק והשניים שוחחו על מכירת 50 גרם סמים נוספים, ולשיחה הצטרף גם הנאשם 2. עוד נטען כי העורר הנחה את הנאשם 2 להביא למקום 50 גרם של סמים, ומספר דקות לאחר מכן חזר הנאשם 2 לבית העסק כאשר הוא מחזיק, בצוותא עם העורר, בכ-48.5 גרם של סם מסוכן מסוג קוקאין. בתמורה שילם הסוכן לעורר סך של 15,000 שקל במזומן. בהמשך לאמור, הנאשם 2 ניגש לחניה הסמוכה והסוכן הלך בעקבותיו. כאשר הגיעו לחניה, הנאשם 2 מסר את הסם המסוכן לסוכן בציינו כי מדובר בסם במשקל של 52 גרם, והשניים נפרדו לדרכם. לבסוף, נטען כי מספר ימים לאחר מכן נפגשו העורר, הנאשם 2 והסוכן בבית העסק, שם מסר הסוכן לעורר את יתרת התשלום בגין העסקה המתוארת בסך של 10,000 שקל נוספים במזומן.

5. בגין המעשים המתוארים בשני האישומים מיוחסות לעורר עבירות של סחר בסם מסוכן לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים) וסעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); החזקת סם מסוכן שלא כדין ושלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים וסעיף 29 לחוק העונשין; ושימוש בחצרים לסחר בסם מסוכן לפי סעיף 9(א), 9(ב) ו-9(ד) לפקודת הסמים המסוכנים.   

6. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם של העורר ושל שני הנאשמים הנוספים. המשך הדברים יתייחס לעניינו של העורר בלבד.

7.  בדיון שהתקיים ביום 8.4.2018 הסכים העורר לקיומן של ראיות לכאורה. בהמשך לכך ובשים לב לטיב האישומים המיוחסים לעורר, המקימים עילת מעצר סטטוטורית, בתום הדיון הורה בית המשפט המחוזי לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו. בית המשפט המחוזי ציין כי לעורר שמורה הזכות להציג חלופת מעצר הולמת בכל שלב מבלי שיידרש להצביע על שינוי נסיבות.

8. בהמשך לאמור, ביום 20.6.2018 העורר הגיש בקשה לעיון חוזר ובה ביקש להורות על עריכת תסקיר מעצר בעניינו שייבחן את אפשרות שחרורו לחלופת מעצר. טענתו המרכזית של העורר הייתה כי בעניינם של נאשמים אחרים בפרשה שהואשמו בכתב אישום נפרד הורה בית המשפט המחוזי על עריכת תסקיר מעצר לצורך בחינת שחרורם לחלופה.