כוכבי נ' יבדייב ואח'

פסק דין

התובע הגיש תביעה לתשלום סך של 6,269 ₪ בגין תאונת דרכים לה אחראית, לטענתו, הנתבעת 1. לדבריו, בעת שנסע בדרך ראשית הגיעה הנתבעת ממתחם חניה מימין, לא נתנה לו זכות קדימה ופגעה בו. התובע צירף לכתב התביעה, בין היתר, העתק מסרון ששלח לו עד נייטרלי לתאונה בו נכתב "מקווה שאתה והאישה שהייתה אתך על הקטנוע מרגישים בסדר. דבר שני בעלה של הנהגת הפוגעת אכן התקשר אלי ושאל אותי שאלות. הסברתי לו שאם אתה או אשתו הייתם נוסעים יותר מהר, אני לא רוצה לחשוב איך זה היה נגמר".

לטענת הנתבעים, לאחר שפנתה הנתבעת 1 ימינה, הגיח התובע משמאלה, מהנתיב האמצעי לעבר הנתיב הימני בו נסעה הנתבעת 1 וגרם לתאונה.

במהלך הדיון הסתבר כי התובע רכב על קטנוע ביחד עם אשתו, עם זאת לא זימן את אשתו למתן עדות. עוד הסתבר כי עד ניטראלי שמסר את פרטיו לתובע, לא אותר על ידו.

הנתבעים הציגו באמצעות מחשב נייד סרטון ממצלמות האבטחה של המרכז המסחרי הסמוך, וביקשו להראות כי התובע נהג בנתיב אמצעי בעוד שהנתבעת 1 השתלבה ממתחם החניה לנתיב ימני. הנתבעים ביקשו להוכיח באמצעות הסרטון כי האחריות לתאונה על התובע שסטה לנתיב נסיעת הנתבעת 1. בסרטון נראה היה האופנוע של התובע נוסע בכביש הראשי כשמצד ימין שלו, בשלב מסוים, עמד רכב בעצירה. לאחר שחלף התובע משמאלו של הרכב שהיה בעצירה, נראה רכב הנתבעת בנסיעה ימינה משתלב לכביש הראשי. בעת הצפיה בסרט לא נראה רכב הנתבעת כשהוא מאט לפני ההשתלבות לכביש הראשי.

במהלך הדיון טען התובע כי רכב הנתבעת 1 חסם את נתיב נסיעתו וכך נגרמה התאונה.

הנתבע 2 העיד ואמר כי דיבר עם העד הנייטרלי טלפונית. הנתבע הסכים כי העד הנייטרלי סבר שהנתבעת 2 אחראית לתאונה.

לטענת הנתבעת, יצאה מהמתחם כשמשמאלה הבחינה ברכב בעצירה ממנו ירדו אנשים. היא לא הבחינה בתובע עד לתאונה.

לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות וצפיתי בסרטון, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.

לפניי עדות מול עדות. התובע לא זימן את אשתו למתן עדות ואף לא הצליח לזמן את העד הנייטרלי. בראשית הדיון הציגו הנתבעים את הסרטון ולפיכך לא מצאתי לדחות את הדיון על מנת לאפשר לתובע לזמן את אשתו.

לאחר שצפיתי בסרט, הגעתי למסקנה כי התובע רכב משמאל לרכב שהיה בעצירה. לא שוכנעתי כי רכב התובע נסע בנתיב האמצעי ולא בימני. אכן רכב התובע עקף את הרכב שהיה בעצירה, עם זאת בהיותו על קטנוע, יכול היה לעקוף את הרכב, תוך שהוא נשאר בנתיב הימני. לטענת הנתבעת 1, הבחינה ברכב שהיה בעצירה וסברה כי היות שלא היו לפניו כלי רכב נוספים, הרי שיכולה הייתה להיכנס לכביש הראשי אף שלא הבחינה בכלי הרכב שמשמאל לרכב שהסתיר את שדה ראייתה.

היות שהנתבעת לא הבחינה בתובע לפני התאונה, הרי שעדותה לפיה לא נסע הוא בנתיב הימני מבוססת על צפייה בסרט. כאמור, מהסרט לא עולה כי הנתבע נסע בנתיב האמצעי אלא רק כי נסע משמאל לרכב שעצר בימין הדרך.

בהתבוננות בסרטון שהוצג לא ניכר היה בנתבעת כי האטה לקראת ההשתלבות עם הכביש הראשי. היה עליה לעשות כן לו אכן הבחינה ברכב שחסם את שדה ראייתה. הנתבעת אמנם העידה במהלך הדיון ואמרה כי הבחינה ברכב שחסם את שדה ראייתה, אולם עדות זו ניתנה לאחר שהנתבעת 1 צפתה בסרט, וספק אם אכן היתה ערה לקיומו של הרכב שעצר, בעת שהשתלבה לכביש הראשי.

לטעמי, לו הבחינה ברכב, היה עליה להאט את מהירות הנסיעה, ולהשתלב בכביש הראשי בזהירות, תוך התחשבות בכך ששדה הראיה שלה לצד שמאל, מוגבל, אם לא חסום, על מנת למנוע התנגשות עם כלי רכב שהגיעו משמאלה בכביש הראשי.

עדותו של התובע מהימנה עלי, והעובדה שהעד הנייטרלי סבר כי האחריות לתאונה היא על הנתבעת, מחזקת, במידת מה, את עדותו, למרות שלא העיד לפניי.

בנסיבות אלה כשזכות הקדימה בדרך הייתה של התובע, אני סבורה כי האחריות לתאונה רובצת על הנתבעת 1 ולפיכך הריני מקבלת את התביעה.

לאור האמור, ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובע סך של 6,269 ₪, וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובע הוצאות משפט בסך 400 ₪, וזאת בתוך 30 יום מהיום.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.