כהן נ' ישיר איי. די. איי. - חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1.האם מבוטח שרכש ביטוח חיים לפרעון יתרת הלוואה עקב מקרה מוות, זכאי להשבת פרמיות ששילם בין המועד בו פרע בפועל את ההלוואה למועד בו ביקש מחברת הביטוח לבטל את הפוליסה.

רקע וטענות הצדדים

2.התובעת בוטחה בפוליסה לביטוח חיים לפרעון יתרת הלוואה עקב מקרה מוות, אשר תחילתה ביום 3.6.02. בהתאם למפרט הפוליסה, נועדה היא לפרוע הלוואה בסך 573,035 ש"ח לבנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ אשר אמורה היתה להפרע בתשלומים עד לשנת 2021.

בפועל פרעה התובעת את ההלוואה לבנק במועד מוקדם מלוח התשלומים המתוכנן, לטענתה ביום 9.8.07 עת העבירה לבנק סך של 527,552 ₪. מחמת טעות שנפלה אצל התובעת, לא הודיעה לנתבעת על פרעון ההלוואה וביקשה לבטל את הפוליסה רק ביום 8.4.12. התובעת עותרת להשבת פרמיות בסכום קרן של 45,685 ₪ אשר שולמו בטעות מספטמבר 2007 ועד לביטול הפוליסה באפריל 2012.

לטענת התובעת, עם פרעון ההלוואה פקע הסיכון הביטוחי ולכן קבלת הפרמיות על ידי הנתבעת מהווה התעשרות שלא על פי זכות שבדין וקמה לתובעת זכות להשבה מכח חוק עשיית עושר ולא במשפט.

הנתבעת טוענת כי עבור הפרמיות קיבלה התובעת ביטוח חיים תקף עד למועד בו בוטלה הפוליסה והיתה זכאית לתגמולי ביטוח לו היה קורה מקרה הביטוח, גם אם סולקה ההלוואה בטרם ארע.

דיון והכרעה

פרעון ההלוואה

3.המחלוקת בין הצדדים סבה בעיקר סביב פרשנות המונחים "יתרת ההלוואה" ו"סכום ההפרש" בפוליסה. עולה מחלוקת בסיסית ביחס למהותה של הפוליסה הנדונה, קרי האם המשך גביית פרמיית ביטוח למרות פרעון ההלוואה בגינה נערכה הפוליסה, מהווה התעשרות שלא כדין של חברת הביטוח. בהעדר מחלוקות עובדתיות ממשיות הגישו הצדדים סיכומים על סמך כתבי הטענות והתצהירים שהוגשו. אין מחלוקת כי הנתבעת פרעה את ההלוואה לבנק, אולם קיימת מחלוקת בנוגע למועד הפרעון.

מאחר והנתבעת לא כפרה בטענת התובעת כי הפוליסה אינה מכסה תשלום בגין עמלת פרעון מוקדם, פסק הדין ניתן על בסיס ההנחה כי עם העברת הכספים לבנק ביום 9.8.07, בסכום אשר היה שווה ליתרת ההלוואה, ללא עמלת פרעון מוקדם, פרעה התובעת את ההלוואה.

אכן יש ממש בטענת הנתבעת כי יתכן והבנק היה מסרב לבטל את פוליסת הביטוח עד לתשלום עמלת הפרעון המוקדם. יחד עם זאת, נוכח ההסדר הדיוני, לא מצאתי כי יש להכריע בעניין זה. ב"כ הנתבעת הצהיר בדיון כי אין מחלוקת שנפרעה ההלוואה ולו רצה לנהל הליך הוכחות בנוגע לטענה זו היה עליו לסייג הסכמתו במפורש.

ממסמכי הבנק שהוגשו עולה כי רק ביום 28.12.11 הודיע הבנק על שחרור המשכנתא, לאחר הסדר בין הבנק ללווים ביחס לעמלת הפרעון המוקדם. בהסדר הגישור מיום 6.11.11 התחייב הבנק למחוק את יתרות החוב בהלוואה בכפוף לתשלום שהוסכם. עולה כי טענת התובעת ביחס למועד הפרעון אינה חד משמעית אולם יש להניח כי גם אם היה מסרב הבנק לבטל את הפוליסה, ניתן היה להפיק פוליסה ליתרת הסכום שטרם נפרע בסכומים קטנים יותר. כך שהשאלה העקרונית נותרה לבירור.

לשון הפוליסה ופרשנותה

4.הפוליסה הנדונה והמפרט לה תמציתיים ואינם מכילים הגדרות מורכבות. ביסודה מדובר בפוליסה לביטוח חיים החלים עליה התנאים הכלליים הקובעים כי בקרות מקרה הביטוח יש לשלם למוטב את תגמולי הביטוח. התנאים המסויימים נקבעו בנספח "ביטוח לפרעון יתרת הלוואה עקב מקרה מוות".

בפועל מדובר בביטוח המכונה בציבור בשם המטעה "ביטוח משכנתא", מטעה משום שלא מבטחים את המשכנתא אלא מבטחים את חייו של הלווה כדי להבטיח את פרעון המשכנתא במידה וילך לעולמו טרם פרעונה.

בנספח התחייבה הנתבעת לשלם:

"למלווה בקרות מקרה הביטוח את יתרת ההלוואה, ולמוטב את "סכום ההפרש" אם היה כזה".

מקרה הביטוח מוגדר כמות המבוטח. סעיף ההגדרות מהותי ולפיכך יובאו ההגדרות הנחוצות להכרעה כלשונן בפוליסה.

יתרת ההלוואה מוגדרת בפוליסה: