כהן נ' קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים

פסק דין

מבוא

לפניי תביעת התובע, יליד 1977, בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בתאונה שארעה ביום 25.2.10, בעת שרכב על אופניו (להלן: "התאונה"). לטענת התובע, התאונה הינה "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

התביעה הוגשה כנגד הנתבעת קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית"), בנימוק כי פרטי נהג הרכב שהיה מעורב בתאונה אינם ידועים לו. לכן עומדת לו עילת תביעה כנגד קרנית, לפי ס' 12 (א) (1) לחוק הפלת"ד.

לטענת קרנית, התאונה הנטענת כלל לא ארעה. לחילופין, בנסיבות העניין התובע לא עמד ב"מבחן השקידה הסבירה", כפי שנקבע ברע"א 3909/08 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' שרה קורן (3.11.09) (להלן: "פרשת שרה קורן").

כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור, אלא אם נאמר אחרת.

תמצית טענות הצדדים בשאלת החבות

תמצית טענות התובע

אביא להלן את תמצית טענות התובע:

במהלך רכיבה על אופניו בסמוך לשדרות נורדאו בתל-אביב, בדרכו למרכז הבינתחומי בהרצליה, רכב שנסע על הכביש במקביל אליו, מצידו השמאלי, פנה בפתאומיות ימינה. כתוצאה מכך הרכב פגע באופניים והוא נפל על הכביש ונחבל;

לאחר התאונה נהג הרכב עצר את רכבו, ירד מהרכב, ניגש לתובע, התנצל, שאל לשלומו והאם הינו זקוק לטיפול רפואי. מאחר ואותה שעה סבר שלא נגרם לו כל נזק, השיב לשלילה. הנהג נכנס לרכבו ונסע מבלי שהתובע ביקש את פרטיו. התובע המשיך ברכיבה על אופניו למכללה;

מוסכם על הצדדים כי לאחר התאונה פנה התובע לקב"ט המכללה, כשהוא פגוע בידו, השאיר את אופניו במכללה והקב"ט דאג לכך שאחד מעוזריו יסיעו לסניף קופת חולים הקרוב;

גרסתו תואמת לגרסה שמסר לחוקר מטעם הנתבעת ולעדותו בבית המשפט;

הנסיבות שנדונו בפרשת שרה קורן הינן שונות. מקום בו בית המשפט משתכנע מתום ליבו של הנפגע, ובניסיונותיו הכנים לגלות את זהות הנהג הפוגע או של חברת הביטוח בשלב מאוחר יותר, תטה הכף להכרה בחבותה של קרנית;

מעדות התובע ומקלטת שיחתו עם החוקר, ניתן ללמוד על הלך רוחו וכי סיפר שלאחר התאונה היה בשוק ומלא באדרנלין;

יש לבחון את "סבירות" התנהגותו לאחר התאונה במשקפיים מציאותיות. תוך מתן משקל ראוי למצוקה הסובייקטיבית, שבגינה לא השכיל או הצליח לברר את פרטיו של הנהג-הפוגע, כפי שנקבע בפרשת שרה קורן.

תמצית טענות קרנית בשאלת החבות

אביא להלן את תמצית טענות קרנית:

טענת התובע לפיה נפגע מרכב שעה שרכב על אופניו אינה נתמכת במסמכים הרפואיים שצירף לכתב תביעתו, ואשר כלל אינם מאזכרים מעורבות של רכב בתאונה הנטענת;

בכתב תביעתו ובתצהיר עדותו הראשית טען התובע כי "פגע רכב...בתובע אשר היה רוכב אופניים..." (ס' 1 לכתב התביעה), בעוד אשר במהלך הדיון הסתבר כי בשיחתו עם החוקר מסר התובע שכלל אינו בטוח שהיה מגע בינו לבין רכב מנועי;