כהן נ' קסוטו ואח'

החלטה

בפני בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבעת מס' 3, בתביעה זו, שהיא בקשה לאישור עיקול.

בפסיקתא עותר המבקש כי הנתבעת מס' 3 תחוייב לשלם לו את הסך של 170,000 ₪.

בכל הכבוד, לא זה הסעד שבית המשפט מוסמך לתיתו בעת שהוא דן בבקשה לאישור עיקול.

יפים לענייננו הדברים הבאים מתוך פסק דינו של כב' הש' פרוקצ'ה בע"א 8308/00, 8393/00 כור מתכת בע"מ נ' מי גולן אנרגיות רוח בע"מ, פ"ד נז (5) 721:

"והנה, פסק-הדין בבקשה לאישור העיקול מתבסס רובו ככולו על עילות התרמית והרמת המסך שפסל בית-המשפט כעניינים שיש לבררם בתביעה העיקרית הראשונה בלי שמי גולן משמשת צד עיקרי בהליך, וכאשר תוצאת פסק-הדין היא חיובה כחייבת עיקרית על-פי חוזה שלא הייתה צד לו. לעומת זאת הוא לא דן בנושא שעמד במוקד הבקשה לאישור העיקול והוא אם ניתן לעקל סכומי כסף בידי מי גולן בתורת "מחזיקה" של סכומים המגיעים ממנה לוואן רינן. נותרנו אפוא במצב שבו מחד, ניתנה הכרעה בעניין מרכזי שעמד מחוץ למסגרת הדיונית שהותוותה על-ידי הצדדים, ומאידך, לא הוכרע הנושא העיקרי שהצריך הכרעה בתחומי אותה מסגרת.". (ההדגשות שלי – י.ב.).

ראה גם לעניין זה את דבריו של בית המשפט המחוזי בע"א 9450/06 אלימלך לימן נ' מאיר כהן (ירושלים (פורסם בפדאו"ר):

"הסוגיה המרכזית שאמורה להתברר בגדרה של בקשה לאישור עיקול היא השאלה האם המחזיק החזיק בנכסי הנתבע במועד הקובע".

לפי הפסיקתא שהוגשה לחתימתי עלול להיווצר מצב אבסורדי ולפיו גם אם תידחה תביעתו העיקרית של המבקש, כנגד החייבים עצמם, עדיין יוותר בידו פס"ד, בלתי מותנה, המחייב את אחת המחזיקות בהליך העיקול שנקט בתיק העיקרי, בתשלום הסכום הנזכר בפסיקתא.

מכאן שהפסיקתא אינה מתאימה לסעד אשר נתבע בהליך זה, ואינני מאשרה.

ניתנה היום, ט"ו טבת תשע"א, 22 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: